אתיקה מקצועית של פסיכולוגים

מאת: אביבה גבע ותמר זהבי

• בעל מוסך מציע לטפל במכונית שלי בתמורה לטיפול פסיכולוגי. האם להסכים להצעתו?
• פונים אלי מהצבא כדי שאכתוב חוות דעת על מטופלת לאחר שסיפרה בראיון קבלה למודיעין שהיא נפגשת עם פסיכולוגית. כיצד עלי לנהוג?
• בן זוג של מטופלת רוצה לשוחח איתי על בעיותיה הנפשיות. המטופלת אמרה לי שאין לה כל סודות מפני בן זוגה. האם מותר לי למסור לו מידע?
• נתבקשתי לאבחן מועמדת לקראת קבלה ליישוב קהילתי. לחדר האבחון נכנסת מטופלת שלי לשעבר. מה לעשות?
• אב בטיפולי מבקש ממני לקבל לטיפול את בנו. האם לקבל את הבן לטיפול?

האדם ברחוב שופט את התנהגות אנשי המקצוע על-פי מושגי מוסר בסיסיים של ניקיון כפיים. טענות הביקורת השכיחות ביותר מושמעות כלפי מומחים שמנצלים את עמדת הכוח שלהם לשם הפקת טובת הנאה אישית על חשבון טובתם של הנזקקים לשירותם: רופא שיניים שמעמיס על הפציינטים שלו טיפולים מיותרים, רופא שנוטל שוחד כדי לקדם תור של חולה הנזקק לניתוח, מטפל המנצל את יחס התלות של המטופל להשגת הסכמה לקשר מיני. תופעות כאלה זוכות לכותרות בעיתונים והן מקוממות בגלל טבען המושחת ופגיעתן בנורמות המוסר המקובלות של יושר, אמינות והימנעות מגרימת נזק לאחרים. אך בדברנו על אתיקה מקצועית אנו מתכוונים קודם כל לכללי התנהגות המתייחסים לטבעה המיוחד של ההתנהגות המקצועית והמציבים נורמות שמעבר לדרישות המוסר המקובלות בחברה ומעבר לדרישות החוק.

אתיקה מקצועית מגדירה מערכת של כללי התנהגות המחייבים את האדם כבעל מקצוע, שהם מעבר לכללים המחייבים אותו מכוח החוק.

דימוי רווח להבחנה בין חוק לאתיקה בהקשר המקצועי הוא בין סף לבין רף. הסף מייצג את החוק הקובע גבולות בין אסור למותר והרף מייצג את האידיאל של התנהגות מקצועית ראויה. להבחנה בין סף לרף יש חשיבות גדולה בהבנת המסגרת של האתיקה המקצועית, אך עדיין אין היא עונה על השאלה מדוע נזקק בעל מקצוע לנורמות מיוחדות ואינו יכול ליישם בפשטות נורמות מוסר המחייבות כל אדם בחיי היומיום.

התשובה הבסיסית על שאלה זו היא שלהתנהגות בתחומי המקצוע יש מאפיינים סגוליים הנבדלים ממאפייני ההתנהגות בתחומי חברה אחרים כמו משפחה, קהילה או מדינה. מקובל לזהות את אנשי המקצוע בחברתנו על-פי המומחיות המיוחדת שלהם, השירותים החשובים שהם מעניקים ללקוחותיהם והשתייכותם לארגונים הנהנים ממידה רבה של אוטונומיה.

זהות מקצועית ורמה מקצועית

האתיקה המקצועית מגדירה את הזהות המקצועית ואת הרמה המקצועית הנדרשת במסגרת הפעילות המקצועית.
זהות מקצועית היא ההבנה המוסכמת בקרב אנשי המקצוע לגבי מהות עיסוקם ומטרותיו, ודרישת המקצועיות מציבה את האידיאל המקצועי שאליו צריכים אנשי המקצוע לשאוף כפרטים וכקולקטיב. הדרישה האתית להצטיינות היא זו המעניקה לאיש המקצוע את סמכותו, את כוחו, את מעמדו, את השפעתו ואת יוקרתו.

היות שבעל מקצוע הוא גם חבר בחברה הכללית, מקיפה האתיקה המקצועית גם עקרונות מוסר כלליים כמו יושר, כיבוד זכויות האדם, שמירת החוק, דאגה לרווחת אחרים ואחריות לטובת הכלל החברתי, וגם נורמות מיוחדות שאינן נגזרות בפשטות מהעקרונות הכלליים. בעוד שהעקרונות הכלליים מעוגנים במסורת התרבותית של החברה, הרי שהנורמות המיוחדות נקבעות על-ידי מומחי המקצוע עצמם. בתחומים רבים (כמו למשל, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, רפואה, ראיית חשבון ועריכת דין) קיימים כיום מוסדות ייצוג נבחרים של בעלי המקצוע שתפקידם לנסח קוד אתי ולעדכנו, להפעיל אמצעים משמעתיים לשם אכיפתו והענשת אלה המפרים אותו.

חוק הפסיכולוגים

הסמכת אדם לשמש כפסיכולוג מעניקה לו כוח רב שכן היא מזהה אותו כמי שמסוגל ומוסמך לעסוק במקצוע באורח עצמאי ובמיומנות גבוהה. בישראל העיסוק בפסיכולוגיה מוסדר בחוק וזאת על מנת לשמור על טובת הציבור ועל רמת הטיפול אותו הוא מקבל. חוק הפסיכולוגים, שחוקק בשנת 1977, מבחין בין מי שרכשו השכלה אקדמית בפסיכולוגיה והוכשרו לתת טיפול פסיכולוגי לבין מי שלא הוכשרו לכך ומטיל הגבלות על העוסקים בתחום. החוק אינו מגדיר טיפול פסיכותרפי אך קובע כי רק פסיכולוג שהתמחה בטיפול קליני רשאי להעניקו. במקצוע כמו פסיכולוגיה, שבו הקריטריונים להצלחה מקצועית עמומים מאוד, וקשה להבחין בין אי-הצלחה לרשלנות יש חשיבות מיוחדת לקביעת העקרונות המנחים להתנהגות מקצועית ראויה.

עקרונות מנחים בקוד האתיקה של פסיכולוגים

הקוד האתי קובע מערכת של עקרונות מנחים המשקפים את ערכי המקצוע ומגדירים את אחריותם של העוסקים בו. מעקרונות אלו נגזרים כללים להתנהגות אֶתית המהווים הנחיות להתנהגות מקצועית ראויה. מטרת הניסוח המפורט של הכללים להתנהגות מקצועית- אתית היא לתת בידי בעלי מקצוע כלי שינחה אותם בקבלת החלטות מקצועיות בהתאם לערכי מקצועם, כמו גם לתת בידם ובידי הציבור אמות מידה לשיפוט ההתנהגות המקצועית.

קוד האתיקה של הפסיכולוגים בישראל נכתב לראשונה בשנת 1958 במתכונת מצומצמת, הוא חודש והורחב בשנת 1977 ובשנת 1998, עודכן לאחרונה בשנת 2004 ואומץ על-ידי מועצת הפסיכולוגים בישראל.

קוד האתיקה מתאר את זהותם המקצועית של הפסיכולוגים:
"ייעודה ומהותה של הפסיכולוגיה הוא פיתוח יֶדַע מדעי ומקצועי באמצעות כלים פסיכולוגיים, כדי להבין את ההתנהגות האנושית וכדי שבני-אדם יבינו את עצמם ואת האחרים. הפסיכולוגים מיישמים יֶדע זה ובאמצעותו מתייחסים לסבלם של בני אדם, לשיפור תחושותיהם, הרגשותיהם, יכולותיהם ותפקודיהם במצבים אישיים, זוגיים, משפחתיים חברתיים וארגוניים.
בעבודתם עוסקים הפסיכולוגים באבחון, בייעוץ ובטיפול, תוך שימוש בשיטות ובאמצעים פסיכולוגיים המבוססים על מחקר ועל תיאוריות פסיכולוגיות. המיומנויות המקצועיות של הפסיכולוגים נרכשות בלמידה ובהתמחות מקצועית פורמאלית.
העיסוק בפסיכולוגיה מושתת על פיתוחן של מערכות אמון המחייבות פסיכולוגים לרמה גבוהה ביותר של שמירה על עקרונות ועל כללי התנהגות אֶתיים."

מאופיים המיוחד של יחסי השירות שבין פסיכולוג לבין מטופל נובעות שתי חובות מרכזיות: נאמנות ומקצועיות.

נאמנות

במערכת היחסים שבין מטפל למטופל יש למטפל עמדת עליונות ברורה, שכן המטופל נזקק לעזרתו, תלוי בו ורוחש לו אמון מלא. עקרון הנאמנות, ובלשון הקוד האתי "מחויבות לקידום טובתם ורווחתם הנפשית של הלקוחות", בא להבטיח שעל אף פער הכוחות בין שני הצדדים, ימלא המטפל את תפקידו המוגדר ויפעל אך ורק לטובת המטופל במנותק לגמרי מאינטרסים זרים ובפרט האינטרסים שלו עצמו. כדי לבצר את חובת הנאמנות בפני הפיתוי של אינטרס זר, על הפסיכולוג להימנע ממצבים של ניגוד עניינים. האמצעי העיקרי לכך הוא הפיכת המטופל לשותף מלא בטיפול. זאת על-ידי מתן מידע הולם למטופל בשפה המובנת לו על טיבה של ההתערבות הפסיכולוגית ומסלולה הצפוי ועל הנהלים הקשורים בה כמו שמירה על סודיות, מקום וזמן ושכר. החובה המוגדרת בקוד האתי של הפסיכולוגים לספק למטופלים מידע הולם על אופי הטיפול, על דרכיו ועל תוצאותיו האפשריות מחלישה מראש אפשרות של פעולה תוך ניגוד אינטרסים בין הפסיכולוג למטופליו.

כאשר נוצרים קונפליקטים בין מחויבויות מתחרות או במצבים של ניגוד אינטרסים, עקרון העל הוא קידום טובתו ורווחתו הנפשית של המטופל. על הפסיכולוג לעשות כל שביכולתו כדי להגיע לפתרון שיאפשר לו למלא את תפקידו בצורה אחראית וכדי למנוע נזק אפשרי או לצמצמו ככל האפשר. זאת על פי שיקולים מקצועיים ומתוך כבוד לאדם, לזכויותיו, לערכיו, לאוטונומיה שלו ולהגדרתו העצמית, כל עוד אלו אינם פוגעים באלה של האחר.

חובה מיוחדת הנובעת מאופי ההתערבות הטיפולית היא חובת הסודיות והשמירה על פרטיות הלקוח. במהלך הטיפול צובר הפסיכולוג מידע אינטימי ורגיש אודות לקוחותיו. מרבית האנשים המגיעים לטיפול מניחים שכל מה שיספרו וכל מה שהמטפל יידע אודותיהם יישמר בסוד. בהיעדר ביטחון כזה נשמט הבסיס ליחסי האמון ההכרחיים לטיפול. מטבע הדברים, בהקשר של טיפול פסיכולוגי החודר לתחומי חיים אינטימיים של האדם הזכות לפרטיות מאוימת וזקוקה להגנה מיוחדת. הקוד האתי קובע את גבולות הסודיות, את התנאים שבהם נדרש הפסיכולוג להפר את הסודיות ואת כללי ההתנהגות לשמירה מרבית על פרטיות הלקוח בהתעורר מצבים כאלה.
כך למשל, במקרה בו מתבקש פסיכולוג למלא חוות דעת אודות מטופלת עבור הצבא, עליו לעדכנה בבקשת הצבא ולקבל את אישורה למסור מידע טיפולי. כמו כן, כדי למזער את הפגיעה בפרטיותה, עליו לוודא שחוות הדעת כוללת רק את המידע הנדרש למטרת הדיווח.

מקצועיות

הטיפול הפסיכולוגי מבוסס על גוף ידע שיטתי המנחה את הפסיכולוג בקבלת החלטותיו ועל "ארגז כלים" של מיומנויות המאפשר לו לממש החלטות אלה. כיוון שהידע והמיומנות הדרושים לביצוע התפקיד מתפתחים, מתרחבים ומעמיקים, מחובתו של הפסיכולוג לנקוט מאמצים לשמור על מיומנותו המקצועית, על רמה גבוהה של התעדכנות במידע מדעי ומקצועי בתחום פעילותו, על התעדכנות שוטפת בחוקים ובכללי האתיקה הנוגעים לעבודתו ולהסתמך על יֶדע זה בכל תחומי עיסוקיו המקצועיים.
כדי להבטיח את קיום דרישות המקצועיות קובע הקוד האתי כי הפסיכולוג יספק רק את השירותים בהם התמחה, ישתמש רק בשיטות להן הוסמך באמצעות השכלה והתמחות מקצועיים ואת אלה יבצע רק במסגרת תפקיד או מערכת יחסים מקצועיים מוגדרים. דרישה זו מציבה גבול פורמאלי ברור בין הטיפול הפסיכולוגי כמקצוע לבין טיפול שמחוץ לתחומי המקצוע ועל כן אינו מתחייב לפעול על-פי הנורמות הקבועות בקוד האתי של הפסיכולוגים.

להרחבה אודות קוד האתיקה של הפסיכולוגים בישראל ראו:

• שפלר, ג. אכמון, י. ווייל, ג. (2003), סוגיות אתיות במקצועות הייעוץ והטיפול הנפשי (הוצאת מאגנס, ירושלים).
• שפלר, ג. אתיקה בפסיכולוגיה (2009) בתוך כשר, א. (עורך) מבואות לאתיקה א (הוצאת מאגנס, ירושלים).

הכותבות הן:

פרופ' אביבה גבע, האוניברסיטה הפתוחה, ספרה מוסר ועסקים: מקבילים נפגשים עומד לראות אור בהוצאת המרכז לאתיקה בירושלים והוצאת הקיבוץ המאוחד.

תמר זהבי, פסיכולוגית קלינית.