הסדרה ׳קופה ראשית׳ – כוכבה ושירה ניגודים משלימים • פרשנות מאת תמר זהבי וענת גבע טרן

פרשנות על הסדרה המדוברת בערוץ "כאן 11"

סדרת הקאלט 'קופה ראשית' מתרחשת בסניף יבנה של רשת הסופרים 'שפע יששכר' ומתארת סצנות אופייניות לסופרמרקט ישראלי. כוכבה ושירה הן עמודי התווך של הסדרה. בהיותן דמויות נטולות מודעות ומנוגדות לכאורה, הן שמחזיקות את המתח הקומי: בין העובדים להנהלה, בין ה"עממי" ל"אליטה", בין המלכה האמיתית למלכה הרשמית של הסופר ובין האנדרדוג החתרנית ל'מערכתית'.

כוכבה שביט

כוכבה שביט, גרושה ואם לארבעה, עובדת כקופאית בסופר, אך האחרונה שאפשר להתייחס אליה כאל "שקופה". היא לא מתקפלת בפני אף אחד, מרוכזת אך ורק בעצמה- במראה שלה, בשעשועים שלה ובמשחקי הכוחות שמעסיקים אותה ללא הרף; בטוחה שהיא מושלמת, חושבת שהיא הכי צודקת, הכי חכמה והכי יפה; עושה הכול כדי לעבוד כמה שפחות ולסכל כל בקשה שבאה משירה; מרוב שעמום מייצרת אקשן בלתי פוסק; שוחרת ריב ומדון: "אוהבת ריבים בין לקוחות- זה כמו תיאטרון, רק בלי להירדם"; מתייחסת לאחרים כאילו הם עובדים אצלה- מבקשת מלקוח מקרי להעביר מסרים ללקוח טיטינסקי, שעומד מולה, כי היא לא מדברת אתו; תעשה הכול כדי לנטרל את מי שמאיים על מעמדה- זוממת לדחוף את שירה מהגג, כי היא מתיימרת להיות רזה יותר והופכת אותה מטרה לניקורי עורבים.

לא נבוכה- לא מלעוף על עצמה, לא מלהתאכזר לאחרים, לא מלחשוף מחשבות ורגשות שנתפסים כלא ראויים- מספרת בגאווה לבמאי על המשחק שהמציאה 'להטריף את אמנון', דורשת מהקצבים לכנות אותה, ולא את העובדת החדשה 'כוכבה היפה'.

במילים אחרות- כוכבה היא דמות נטולת עכבות, מהבוטות שנראו על המסך.

שירה שטיינבוך

שירה שטיינבוך, רווקה בת שלושים ושש, מנהלת סניף סופר 'שפע יששכר' ביבנה, עושה הכול כדי שיקבלו ויאהבו אותה- מכינה למנהל הרשת מצגות מושקעות לצורך קידומו, למרות שאינה מעריכה אותו כמנהל, או מאפשרת לעובדים לפתוח בית כנסת במשרד שלה.

שירה מאדירה ומפארת את עצמה- מספרת לאנשי הצוות שוב ושוב את אותם סיפורים- למשל, מציגה בני זוג ששידכה לפני שנים, בכל פעם שהם נכנסים לסופר ומופתעת כשמשלימים את משפטיה. היא מנסה להחמיא לעצמה מבלי להצטייר כשוויצרית, בעוד הצוות מגלגל עיניים: "הכי יפה בעיני זה נשים בודילישס כאלה, אבל אני- אין מה לתפוס, בקיצור, לא כל מה שנראה נוצץ, הוא באמת נוצץ".

היא מעוררת גיחוך ומעצבנת את כולם בחידודי הלשון שהיא ממציאה חדשות לבקרים, במיוחד באילו שנועדו להעלות מורל, לעורר גאוות יחידה ולהמריץ את הצוות: "שתהיה לנו שפע של משמרת". שירה מעריצה את סטיב ג'ובס ורואה עצמה כממשיכת דרכו. היא מרבה ליזום רעיונות לשיפור השירות והארגון וכל כולה מכוונת להיטיב ולהועיל.

כאישיות מערכתית היא מחשיבה היררכיה- מקבלת ללא עוררין את דין ההנהלה המנוכרת ואת היחס המבטל מצד מנהל הרשת, ומנגד נחושה להפעיל את סמכותה כלפי הכפופים לה. כך או כך, היא נתקלת בחוסר ענין ובהתנגדות לשתף פעולה הן מצד המנהל הישיר שלה והן מצד העובדים ובראשם כוכבה (למעט ראמזי, שמכנה אותה "בוסגה" ביראת כבוד).

אשת עקרונות בלתי מתפשרת

שירה היא אשת עקרונות בלתי מתפשרת, שהולכת עד הסוף בכל מחיר. כך למשל, כ"מנהלת המקצועית" של קבוצת הכדורגל 'שפע יששכר' היא מכשילה את הקבוצה כאשר היא ממנה לשוער את צ'יבוטרו הקשיש, שמתקשה לעמוד וללכת, במקום את אנטולי הנמרץ: "כי כשעובדים יחד אף אחד לא מפסיד".

שירה משוכנעת שהיא מבריקה, נאורה ובעלת חזון, מנהלת ומנהיגה משכמה ומעלה, האדם הנכון במקום הנכון, אטומה לגמרי לתגובות הנבוכות של הסובבים.
במילים אחרות- שירה שטיינבוך מותחת את היומרנות ואת הפאתוס לממדים קריקטוריים.

אז איך זה שכוכבה חסרת המעצורים והאכזרית כה אהובה ומקובלת בסופר, בעוד שירה, שמתאמצת בכל מאודה לשרת את הציבור, מעוררת כזו התנגדות?

בשיח הפסיכולוגי, אותנטיות היא מושג המתייחס למצב סובייקטיבי בו אנו חשים שאנחנו פועלים באופן נאמן למחשבותינו ורגשותינו, חרף השפעות חיצוניות.

מעניין לחשוב על כוכבה ושירה כמי שנעות על הרצף האותנטי שבין ה"מקורי" ל"נכסף".

כוכבה היא קודם כל כוכבה

כוכבה מטיחה בפנינו את האמת שלה ואומרת בדרכה המקורית כל מה שאחרים לא יגידו ולא יכולים להגיד, אבל היו רוצים להגיד. החופש שהיא לוקחת לעצמה, בלי להתנצל וללא שמץ של ספק בזכאותה, מעורר בנו רצון להידמות לה או לפחות להיות בסביבתה וליהנות מפירות תעוזתה.

שירה שטיינבוך – ׳וונאבי׳

שירה שטיינבוך לעומתה, מתנהלת בעולם כמו המנהלת שהיא נכספת להיות ונחווית בעיני אחרים כ'וונאבי'- כלומר, כמי ששואפת להיות מישהי שהיא לא. חוסר המודעות של שירה לפער בין המנהלת שהיא וונאבי למנהלת שהיא מצליחה להיות בפועל, הוא שמעורר את התנגדותם של הסובבים אותה, כמו גם ההתנשאות, המאמץ והלחץ שהיא משדרת בנסיונותיה הנחושים לממש את חזונה.

כוכבה היא אותנטית משום שהיא נאמנה לעצמה כמות שהיא ואילו שירה אותנטית כי היא נאמנה למנהלת שהיא שואפת להיות ושתיהן עושות זאת בדרכן הייחודית.

כוכבה ושירה דומות יותר ממה שחשבנו

שתיהן גזעניות- כוכבה לא מסכימה שבנה יתחתן עם אסתי האתיופית, בטענה שהוא לא יכול להתחתן עם קופאית ושירה מציעה לאסתי תוכנית להשלמת בגרויות בעוד שכבר יש לה תואר ראשון.

שתיהן מניפולטיביות וחותרות באופן בלתי נלאה להשיג את מבוקשן, בין אם למען עצמן ובין אם למען הסופר.

שתיהן מלאות תושייה ויצירתיות באופן שבו הן מתמודדות עם האתגרים שהן פוגשות או מייצרות בדרכן.

שתיהן זקוקות לקהל ומתחרות על אהדתו.

שתיהן חיוניות זו לזו ומוציאות זו מזו את תמצית מהותן.