חרדת נהיגה

כיצד היא מתפתחת ואיך מטפלים בה

חרדת נהיגה היא חרדה מצבית השייכת למשפחת החרדות המצביות כמו: חרדה חברתית, חרדת מבחנים,
חרדת טיסה, חרדת פרדה, פחד קהל, פחד ממקומות פתוחים (אגורפוביה), פחד ממקומות סגורים (קלסטרופוביה) ועוד.
כדי להבין כיצד מתפתחת חרדת נהיגה, כמו גם את אופן הטיפול בה, יש להבין תחילה כיצד מתפתחת ופועלת חרדה בכלל.

יכולתנו לחוש פחד וחרדה היא מנגנון הגנה הישרדותי הכרחי, המתקיים בכולנו. חרדה עלולה להפוך לבעיה, המחייבת טיפול פסיכולוגי ולעיתים אף תרופתי, כאשר היא נעשית מופרזת, ובמקום לשמור עלינו היא מגבילה את חיינו והופכת אותם לסבל מתמשך. חרדה עשויה להיות כרונית ולהתבטא בתחושה מתמשכת של מתח ודריכות לקראת אסון אפשרי, או להופיע בחריפות כהתקפי חרדה.

רבים סובלים מחרדה מתמשכת, מהתקפים של חרדה או משילובם. מי שחווה התקף חרדה יזכור אותו היטב.
התקף חרדה (Panic Attack) הוא הפעלה פתאומית של פחד חריף, המתפתח במהירות ומגיע לשיאו תוך דקות ספורות.

זוהי אפיזודה המלווה בארבעה מהסימפטומים הבאים לפחות: קוצר נשימה, תחושת מחנק, כאבים בחזה, דפיקות לב, רעד, הזעה, בחילה, כאבי בטן ולעיתים אף דחף לשלשל, סחרחורת ותחושה שעומדים להתעלף, הרגשה של ניתוק מן הגוף ומן המציאות, פחד מאיבוד שליטה או הרגשה שעומדים להשתגע, פחד מוות, נימול בגפיים או בפנים (כמו אחרי זריקת הרדמה בטיפול שיניים), צמרמורות וגלי חום.

בהתקף חרדה התחושות הקשות והמפחידות הופכות למוקד החרדה ולכן החרדה היא בעצם פחד מן הפחד עצמו.

התקפי חרדה מפחידים מאוד, אך כשלעצמם אינם מסוכנים ואינם פוגעים במהלך החיים. מה שגורם לנזק הכבד הוא הפחד מהתקף החרדה, המכונה גם "חרדת הציפייה", והגורם לרבים להימנע ממצבים בהם עלול להתפתח התקף או בהם הופיע התקף בעבר. הימנעות מעין זו דורשת טיפול היות והיא עלולה לגדול ולהתפשט, לעיתים עד כדי הימנעות מוחלטת מיציאה מן הבית (אגורפוביה).

ממחקרים עולה כי הטיפול היעיל ביותר בחרדה, הן מבחינת מהירות השינוי והן מבחינת עמידותו לאורך זמן, הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי. בשיטת טיפול זו מתמקדים בשינוי דפוסי החשיבה, העמדות, האמונות וההתנהגות של המטופל תוך שימוש בשיטות למידה, בשיטות הרפיה ובחשיפה מבוקרת והדרגתית.

במקרים בהם חרדת נהיגה מתפתחת בעקבות תאונת דרכים או טראומה אחרת, יש לשקול אפשרות של תסמונת פוסט-טראומטית (PTSD) ועל הטיפול לשלב טיפול בטראומה.

חשיפה שיטתית – Systematic Desensitization

תהליך החשיפה הוא תהליך של לימוד גופני-נפשי, באמצעותו מאמנים את הגוף ואת הנפש להגיב באופנים יעילים יותר למצבים מעוררי חרדה. תהליך הלימוד משלב בין אימון בדרכי נשימה והרפיית הגוף, לבין דמיון מודרך וחשיבה חיובית, כמו גם חשיפה הדרגתית ומבוקרת (בדמיון ובמציאות) למקור הפחד.
כך למשל, חרדת נהיגה מטופלת באמצעות הקניית דפוסי חשיבה והתנהגות יעילים תוך אימון בשיטות הרפיה, בד בבד עם תוכנית חשיפה הדרגתית ומבוקרת לנהיגה.
תוכנית הטיפול כוללת שלבים כמו: נהיגה ביום בכבישים מוכרים, נהיגה בשעות עומס בכבישים לא מוכרים, נהיגה בלילה בסביבה מוכרת ובסביבה שאינה מוכרת, נהיגה בכביש מהיר וכולי.

חרדת נהיגה ניתנת לטיפול במסגרת של טיפול קצר מועד וממוקד (שבועות ספורים), שעיקרו קוגניטיבי התנהגותי, או במסגרת טיפול פסיכודינמי רחב ומעמיק יותר. ניתן לשלב בתהליך מגוון כלים טיפוליים כמו: EMDR, קלפים טיפוליים, דמיון מודרך, פסיכודרמה ועוד.

תיאור התמודדות עם חרדת נהיגה

ב' מספרת:
הגעתי לטיפול מחוסר ברירה. הציעו לי עבודה מצוינת מחוץ לעיר, ללא אפשרות להגיע כמו תמיד באוטובוסים. חוץ מזה אני עומדת להיות סבתא לנכדתי הראשונה ואני רוצה שתהיה לי אפשרות לבלות איתה מתי שמתחשק לי, בלי להיות תלויה בנהגים אחרים. עד היום, במשך עשרים שנה, הצלחתי להסתדר בלי לנהוג, אבל לאחרונה הרגשתי שהגיע הזמן להתגבר על חרדת הנהיגה ולחזור לנהוג ברכב משלי. בצעירותי נהגתי, למרות שתמיד פחדתי מהכביש ולא נהניתי לנהוג. באופן כללי אני די דאגנית וחרדתית. לא שקרה לי משהו בכביש אבל המחשבה שיכול לקרות, ובמיוחד שאני אפגע במישהו חס וחלילה, מפחידה אותי מאוד.
עם הזמן נהגתי פחות ופחות, במיוחד מאז שהתחתנתי ועברתי לגור בעיר. עבדתי קרוב לבית ואת המרחקים מחוץ לעיר בעלי נהג, ויותר מאוחר הילדים. בהדרגה הפסקתי לנהוג גם בתוך העיר ובמיוחד בלילה, כי גם ככה הראיה שלי לא משהו.
בטיפול ניתחנו את חרדת הנהיגה לפרטי פרטים: מתי ואיך היא התפתחה, מה מחזק אותה, מהן המחשבות שמפעילות את החרדה ומהם הסימנים הגופניים של החרדה, כיצד האמונות והפירושים שלי גורמים לחרדה ומגבירים אותה….ואז בנינו תוכנית חשיפה מתאימה להתמודדות האישית שלי עם חרדת נהיגה.
בכל פגישה התאמנתי בדמיון לקראת השלב הבא תוך כדי תרגול הרפיה, נשימות (לי הנשימות הכי עוזרות להירגע) וגישה רציונאלית וחיובית. ככל החרדתיים גם אני נוטה לראות אסונות ובעיות בכל הזדמנות.
התחלתי לנהוג עם בעלי בסביבת השכונה שלנו. עם הזמן נהגתי לבד רחוק יותר, אחר כך העזתי לנהוג בלילה ולבסוף (בשבוע העשירי) עליתי על כביש 6 עד חיפה ובחזרה.
היום אני נוהגת. לפעמים יש לי פרפרים לפני נהיגה למקום לא מוכר, אבל אני מצליחה להשתלט על עצמי די מהר. אני משתדלת לתרגל את מה שלמדתי על התמודדות עם חרדה באופן כללי כי זה מרגיע אותי וגם משפר מאוד את השינה.