054-2885505

התמודדות עם אבל

התמודדות עם אבל

שכול, אבדן ופרידה הם חלק בלתי נפרד מחיינו מרגע היוולדנו

בד בבד עם תהליכי הצמיחה והיצירה אנו נפרדים ומאבדים חלקים אחרים מחיינו.
ישנם אבדנים צפויים וטבעיים, לקראתם אנו יכולים להתכונן ולקבלם כחלק בלתי נמנע של מהלך החיים. בעקבות אבדנים טבעיים אנו חשים כאב ועצב אך החזרה לחיים אינה מלווה בדרך כלל בקשיים מיוחדים.

לעומת האבדנים הטבעיים ישנם אבדנים, שאינם צפויים מראש ואינם חלק טבעי ממסכת חיינו. אלה אבדנים המערערים את החיים ושומטים את הקרקע מתחת רגלינו: מותו של ילד, התאלמנות מוקדמת, אבדן בריאות ונכות קשה בגיל צעיר, אבדן בית ורכוש באסון טבע ואחרים.

אנשים המתמודדים עם אבדן מרגישים פעמים רבות שמשהו מת בתוכם, שהם משתגעים ומאבדים שליטה במצבם. לעיתים הם אינם מבינים מה קורה להם ואינם יודעים למה לצפות מהמחר. ההרגשה היא שהם חיים בעולם אחר, לא מוכר ומפחיד. הם אינם מכירים את עצמם, חיי המשפחה מתערערים, יחסיהם החברתיים ותחושתם בעבודה משתנים ולא ברור אם וכיצד להמשיך.

במסגרת טיפול פסיכולוגי ניתן להבין ולעבד את המתרחש בהקשר רחב יותר ולעזור, הן לאבל והן לסובבים אותו, למתן את החרדות, לווסת את התגובות ולפתח דרכי התמודדות חלופיות.

תהליך האבל

בעקבות אבדן מתרחש תהליך של אבל. כאשר האבדן קשה ונוגד את מהלך החיים הטבעי האבל עשוי להיות חריף וקשה יותר.
כל מפגש עם מצבים שמזכירים את מה שאיננו מעמת עם האבדן ודורש התמודדות מחודשת. לאם השכולה זהו המפגש עם המקום הריק בארוחת הערב, לאלמנה זהו המפגש עם שיר שאהבו שניהם ולנכה זהו המפגש עם מוגבלותו.

בתהליך האבל ישנן תקופות של התקדמות ותקופות של נסיגה. בתקופות הנסיגה האבל חש שמצבו מחמיר, שיכולתו להתמודד נחלשת והכאב מתעצם. משך הזמן של תהליך האבל ועיתוים של שלביו משתנה מאדם לאדם. זהו תהליך שכל אדם חייב לעבור בעצמו. רק המעבר דרך כל תהליך האבל במלואו מביא, בסופו של דבר, להשלמתו. נסיונות לקיצורי דרך או להימנעות מהתהליך (אלכוהול וכדורי הרגעה או בריחה לפעילויות שונות) עשויים לגרום לשובם של הקשיים באופן מוסווה בזמן אחר.

שלבי האבל

  • שלב ההלם – עם היוודע האסון נתקף האדם בהלם. בשלב זה הוא פועל ומגיב למציאות החדשה באופן מכני, ללא הפנמה רגשית או שכלית של מה שקרה. ככל שהאסון פתאומי ובלתי צפוי יותר, כך ההלם גדול יותר. התגובות הרגשיות בשלב ההלם עשויות להיות חריפות וקיצוניות. הן יכולות לנוע בין פעילות יתר לבין אפתיה ואי-תגובה. בשני המצבים אין עדיין הפנמה של המציאות החדשה אלא התנהלות לצד ההתרחשות תוך הימנעות, עד כמה שניתן, מהפנמתה. המנגנון העיקרי בתקופת ההלם הוא הדחקה ותפקידו לווסת את תהליך ספיגת המהלומה.
    ההלם מלווה פעמים רבות בתגובות פיזיולוגיות: קוצר נשימה, התעלפויות, דופק חזק, שינויים בלחץ דם, בעיות עיכול, העדר תיאבון או אכילה מופרזת, הפרעות שינה ואצל ילדים כאבי ראש ובעיות עיכול. התופעות הגופניות נחלשות ונעלמות עם תהליך ההסתגלות ומציאת דרכים אחרות לביטוי התגובה. התעלפויות, למשל, מהוות מנגנון התנתקות המונע שיטפון רגשי. עם הזמן לומדים להתמודד עם הרגשות הקשים וההתעלפויות פוסקות.
  • הפנמת האבדן – בשלב זה מתחילים להבין מה קרה ולהגיב רגשית לאבדן. ההבנה מתרחשת בהדרגה דרך אירועים יום-יומיים הממחישים את החסר. כל מפגש עם המציאות החדשה מעורר גלים של רגשות: צער ועצבות, דיכאון, תחושות חוסר טעם וסתמיות, געגועים והזיות על מה שאבד ואיננו, כעס והאשמה, רגשות אשם וייאוש. לעיתים מתגברת החלימה. לפעמים אילו חלומות נעימים, בהם נוצרת תחושת קשר עם המת ולפעמים אילו חלומות מכאיבים ומפחידים. דרך החלומות עולים למודע רגשות ומחשבות מודחקים והופכים לחלק מתהליך עיבוד האבל והפרידה.
  • שיקום והתארגנות מחדש – לאחר שקיעה ממושכת והסתגרות בחווית האבדן מתחילה החזרה לחיים. התחלת התהליך מלווה פעמים רבות בפעילות מכנית, ללא התלהבות או הנאה. קיימות גם נסיגות: חזרה אל האבל, העצב והייאוש. הנסיגות נובעות מהקושי להיפרד מהאבל ומרגשות האשם שמעוררת הפרידה. קיים פחד מהשכחה, מהנטישה ומהויתור על מה שאבד. עם הזמן מבינים שהחזרה לחיים, להנאה ולרגעי השמחה אין משמעותה שכחת האבדן או היעלמות הכאב והגעגועים. פעמים רבות יוצר הזעזוע בעקבות האבדן שינוי ערכי. הציפיות מהחיים משתנות ועימן גם דרך החיים. רבים מפתחים סדרי עדיפויות חדשים, תחומי עניין חדשים וקשרים חדשים.

כל אחד לומד לשלב את האבדן בהמשך חייו בדרכו שלו בהתאם לאישיותו, כוחותיו, ניסיון חייו, נסיבות האבדן ומשמעותו.

"אבדן אינו בבחינת חורבן כללי, אין הוא סוף העולם והתמודדות אין פירושה שכחה. התמודדות היא זכירת האירוע, געגוע למי שהלך לעולמו ומציאת דרך להמשיך לחיות חיי אהבה, עבודה וקידום" (מתוך "אבדן"- תמר גרנות).

להתחיל צ׳אט
💬 אפשר לעזור?
שלום לך 👋
איך אפשר לעזור?
דילוג לתוכן