בד בבד עם תהליכי הצמיחה והיצירה אנו נפרדים ומאבדים חלקים אחרים מחיינו.
ישנם אבדנים צפויים וטבעיים, לקראתם אנו יכולים להתכונן ולקבלם כחלק בלתי נמנע של מהלך החיים. בעקבות אבדנים טבעיים אנו חשים כאב ועצב אך החזרה לחיים אינה מלווה בדרך כלל בקשיים מיוחדים.
לעומת האבדנים הטבעיים ישנם אבדנים, שאינם צפויים מראש ואינם חלק טבעי ממסכת חיינו. אלה אבדנים המערערים את החיים ושומטים את הקרקע מתחת רגלינו: מותו של ילד, התאלמנות מוקדמת, אבדן בריאות ונכות קשה בגיל צעיר, אבדן בית ורכוש באסון טבע ואחרים.
אנשים המתמודדים עם אבדן מרגישים פעמים רבות שמשהו מת בתוכם, שהם משתגעים ומאבדים שליטה במצבם. לעיתים הם אינם מבינים מה קורה להם ואינם יודעים למה לצפות מהמחר. ההרגשה היא שהם חיים בעולם אחר, לא מוכר ומפחיד. הם אינם מכירים את עצמם, חיי המשפחה מתערערים, יחסיהם החברתיים ותחושתם בעבודה משתנים ולא ברור אם וכיצד להמשיך.
במסגרת טיפול פסיכולוגי ניתן להבין ולעבד את המתרחש בהקשר רחב יותר ולעזור, הן לאבל והן לסובבים אותו, למתן את החרדות, לווסת את התגובות ולפתח דרכי התמודדות חלופיות.
בעקבות אבדן מתרחש תהליך של אבל. כאשר האבדן קשה ונוגד את מהלך החיים הטבעי האבל עשוי להיות חריף וקשה יותר.
כל מפגש עם מצבים שמזכירים את מה שאיננו מעמת עם האבדן ודורש התמודדות מחודשת. לאם השכולה זהו המפגש עם המקום הריק בארוחת הערב, לאלמנה זהו המפגש עם שיר שאהבו שניהם ולנכה זהו המפגש עם מוגבלותו.
בתהליך האבל ישנן תקופות של התקדמות ותקופות של נסיגה. בתקופות הנסיגה האבל חש שמצבו מחמיר, שיכולתו להתמודד נחלשת והכאב מתעצם. משך הזמן של תהליך האבל ועיתוים של שלביו משתנה מאדם לאדם. זהו תהליך שכל אדם חייב לעבור בעצמו. רק המעבר דרך כל תהליך האבל במלואו מביא, בסופו של דבר, להשלמתו. נסיונות לקיצורי דרך או להימנעות מהתהליך (אלכוהול וכדורי הרגעה או בריחה לפעילויות שונות) עשויים לגרום לשובם של הקשיים באופן מוסווה בזמן אחר.
כל אחד לומד לשלב את האבדן בהמשך חייו בדרכו שלו בהתאם לאישיותו, כוחותיו, ניסיון חייו, נסיבות האבדן ומשמעותו.
"אבדן אינו בבחינת חורבן כללי, אין הוא סוף העולם והתמודדות אין פירושה שכחה. התמודדות היא זכירת האירוע, געגוע למי שהלך לעולמו ומציאת דרך להמשיך לחיות חיי אהבה, עבודה וקידום" (מתוך "אבדן"- תמר גרנות).
