אי-וודאות כרונית בקרב בדקנים כפייתיים – עבודת תזה (חלק א׳)

לפניכם עבודת התזה של תמר זהבי, בהנחיית פרופ' ראובן דר, החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בנושא השפעת החזרתיות על ביטחון בידע אצל חולי ocd בדקנים.

תקציר

השפעת החזרתיות על ביטחון בידע אצל חולי OCD בדקנים

מטרת עבודה זו היא לבחון את השפעת החזרתיות על תהליך הספק של חולי OCD בביצוע מטלה של מבחן ידע אמריקאי המבוסס על שאלות חוזרות.

המחקר כלל 32 נבדקים, מחציתם היו פציינטים הסובלים מהפרעה אובססיסיבית קומפולסיבית והוגדרו על-ידי מטפליהם כבדקנים, המחצית האחרת – ששימשה כקבוצת ביקורת – הורכבה מאוכלוסיה נורמאלית ללא תחלואה נפשית והותאמה (matched) לקבוצת המחקר מבחינת מין, גיל ושנות השכלה.

כלי המחקר העיקרי היה שאלון ידע כללי בפורמט סגור שהקיף 40 פריטים במגוון תחומים אשר שולשו ומוקמו בסדר רנדומלי, כך שבשאלון הסופי התקבלו 120 שאלות. כל פריט לווה בשאלה על רמת הביטחון של המשיב לגבי נכונות התשובה.

המחקר מצביע על אפשרות קיומם של שני אפקטים מנוגדים של החזרתיות על הביטחון בידע: אפקט מסייע ואפקט מעכב. שני האפקטים התגלו גם בקרב הנורמלים, אך בקרב חולי OCD בדקנים הייתה עוצמתם גדולה יותר.

מבוא

מסגרת תיאורטית והשערות

המאפיין הקליני הבולט בהפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD) הוא הספק הכרוני והקושי להחליט. מאפיין זה קשור בנושאים של הזדהמות, תוקפנות ובטיחות, ומלווה לעתים קרובות בטקסי בדיקה קומפולסיביים (Dar, 1991). מטופלים אובססיביים "בדקנים" עסוקים באופן כרוני באי וודאויות. הם מבטאים חוסר ביטחון בזיכרונם ובידיעותיהם, אף למול עדות חושים ברורה (Rachman & Hodgson, 1980).

מרכיב של אי וודאות קיים כמעט בכל בחירה והחלטה בחיינו, הן בשאלות רחבות כגון: "האם לבחור במקצוע זה או אחר?", והן בשאלות יומיומיות כגון: "האם נעלתי את הדלת או כיביתי את הגז במטבח?". עם זאת, רוב האנשים מצליחים לקיים את בחירותיהם, תוך תחושה יחסית של ביטחון וידיעה שהבחירה או ההחלטה שעשו היא הנכונה עבורם. לעומתם, האובססיבי קומפולסיבי נתון בחוויה מתמדת של אי וודאות. הוא מתקשה לקבל החלטה או לבחור בין אפשרויות הניצבות לפניו, כאשר כל פרט מידע, שולי ככל שיהיה, עשוי להשפיע בקיצוניות על תפיסתו הכוללת.

רוב החלטותיו או בחירותיו מלוות בלבטים ממושכים, והן מתקבלות רק כשנוצר מצב טכני בו ההחלטה אינה ניתנת עוד לדחייה. לעתים קרובות, ההחלטה מתקבלת אז באופן שרירותי. מיד לאחר קבלת ההחלטה מופיעות ספקנות וחרטה ביחס להחלטה, ובעקבותיהן בדיקה של ההחלטה, ספק ביחס לתקפותה של הבדיקה, וכן הלאה. התהליך כולו מלווה בחוויה של אי שקט, לבטים וטרדות (Reed, 1985; Beck & Freeman, 1990). דיוויד שפירו (Shapiro, 1965) תיאר במושג "אובדן חווית המשוכנעות" את חוסר יכולתם של מטופלים אלה להניח לשאלה "ומה אם?".

הסברים שונים הוצעו בספרות לאובדן חווית המשוכנעות בקרב האובססיביים קומפולסיביים. לפי Shapiro (1965) ההצרה של הקשב בקרב בעלי סגנון אישיותי זה גורמת לריחוק או לאובדן של תחושת המציאות, שמשמעו היעדרו של מגע חושי ובלתי מתווך עם המציאות, כמו גם ריחוק מהרצונות, הצרכים והרגשות. החוויה הנוצרת היא אובדן ביטחון ותחושה של אמת לגבי העולם.

כתוצאה מכך, לעתים קרובות מחמיצים אנשים אלה את "הטעם של הסיטואציה". כמו הטייס האוטומטי במטאפורה של שפירו, הם תלויים בפרטים טכניים, מונעים על-פי עקרונות לוגיים נוקשים המוכתבים מראש, ונזקקים לאינדיקטורים מתווכים המהווים ייצוג של העולם החיצוני.

על פי הסבר אחר (Beck & Freeman, 1990), הפרפקציוניזם, הצורך בהשגת וודאות, והאמונה החזקה בקיומה של אמת אבסולוטית, הם העומדים ביסודה של ההתנהגות הריטואלית בהפרעה האובססיבית קומפולסיבית. הצורך בהשגת וודאות יכול לקבל משמעות מיוחדת בהקשר של מטלות ידע.

OCD ומבחני ידע

פרדיגמה מקובלת במחקרים העוסקים בביטחון בידע היא זו של מחקרי כיול (calibration of knowledge). הנבדק מקבל שאלון ידע כללי בפורמט תשובות סגור, מתבקש לבחור בתשובות הנכונות ובמקביל להעריך את מידת ביטחונו בנכונות תשובותיו. דרגת הכיול של הערכות הביטחון נמדדת באמצעות השוואתו לאחוז התשובות הנכונות בפועל. נבדק יהיה מכויל, אם לאורך סדרת השאלות שהוצגו במטלה, מספר התשובות הנכונות בפועל שקול לסכום הערכות הביטחון הסובייקטיביות שניתנו עבור כל אחת מהשאלות.

מחקרים קודמים המשתמשים בפרדיגמת כיול מראים כי רוב האנשים נוטים להיות בטוחים יתר על המידה (overconfidence) בידיעותיהם (Lichtenstein et al., 1982). תופעת בטחון היתר התגלתה במגוון רחב של מטלות הקשורות בידע כללי, זיכרון סמנטי ואפיזודי, ניבוי אירועים בעתיד. מחקרים אלה מצאו לתופעה חיזוק הן בקרב מומחים והן בקרב הדיוטות (Griffin & Tversky, 1992 ).

נטייתם של הסובלים מ- OCD לחוש אי וודאות, לפחות בתחומים מסוימים, מעוררת את השאלה האם הממצאים הנוגעים לאנשים נורמאלים חלים גם על קבוצת החולים. אחד ההיבטים המעניינים של שאלה זו הוא כי הביטחון המופחת של חולי OCD בדקנים בידע שלהם אינו מוגבל לתחומי האובססיות והריטואלים הכפייתיים, אלא מדובר בליקוי כללי המתבטא גם בתחום הקוגניטיבי. עדות לקיומו של ליקוי קוגניטיבי כללי נמצאה לאחרונה במחקרם של דר ועמיתיו (Dar et al., 2000). בהשתמשם בפרדיגמת כיול הראו החוקרים כי הסובלים מ-OCD מאופיינים בביטחון-חסר (underconfidence) בידע שלהם.

אחת הדרכים להבין ביטחון-יתר וביטחון-חסר בידע היא לראותם כתוצרים של אסטרטגיות חשיבה מנוגדות זו לזו. בסיטואציה מעוררת ספק עשויים אנשים בריאים לנקוט אסטרטגיה בונת ביטחון: הם יבחרו בהיפותזה מסוימת, יתמקדו בהיבטיה המשכנעים, ויתעלמו מנתונים המפריכים אותה. כתוצאה מכך הם יבססו תחושת ביטחון, שתאפשר להם להניח להתלבטות. תופעה זו מוכרת בספרות המחקרית כ"הטיית האישוש" (confirmation bias) וזכתה לפיתוח בכיוונים שונים (Griffin & Tversky, 1992; Klayman & Ha, 1987; Swann & Reed, 1981; Trope & Bassok, 1982). לדוגמא, המחקר של קוריאט ועמיתיו (Koriat, Lichtenstein & Fischoff, 1980) ביקש לזהות את המנגנונים הקוגניטיביים העומדים ביסוד תופעת בטחון היתר בבחירה בין תשובות חלופיות לשאלות ידע. המחקר הצביע על שני שלבים בתהליך הבחירה: שלב השליפה מהזיכרון ושלב ההחלטה. לכל אחד מהשלבים הטיה אופיינית לו. השלב הראשון נועד לאיתור אינפורמציה רלבנטית לבחירה הנכונה.

ההטיה בשלב זה מתבטאת בהעדפת עדויות חיוביות התומכות בכל אחת מהחלופות על-פני עדויות שליליות סותרות. שלב האיתור מסתיים ב"הינעלות" על אחת החלופות. שלב ההחלטה בא לבסס את הבחירה הראשונית ומודרך על ידה. ההטיה בשלב זה מתבטאת בהדגשת עדויות התומכות בחלופה הנבחרת.

חולי OCD, כנגד זאת, עשויים להיתפס ל"אסטרטגיה" הפוכה שתוצאתה היא ערעור הביטחון: בסיטואציה של אי-וודאות הם יתקשו לבחור באחת החלופות, יתמקדו בעדויות המפריכות כל אחת מהאפשרויות, ויימנעו מהדגשת נתונים שהיו עשויים לאשר היפותזה כלשהי. כך, באופן הדרגתי, תיבנה חווית הספק.

חזרתיות וביטחון בידע אצל חולי OCD

דר ועמיתיו (Dar et al., 2000 ) בחנו את תופעת בטחון החסר בקרב חולי OCD באמצעות שאלון ידע כללי ללא חזרות.כאמור, מחקרם העלה שהנטייה השלטת בתהליך ההחלטה של חולי OCD הוא של בטחון חסר.

המחקר הנוכחי משתמש  בפרדיגמה של חזרתיות (repetition ) במטרה להרחיב את הבנת התהליך של בניית הספק.  החזרתיות יוצרת תהליך אקטיבי של ספק ובכך מאפשרת לאפיין שינויים ברמת הביטחון בידע.  במילים אחרות, מחקר זה ירחיב את רגע הספק, וינסה להתבונן בהתפתחותו כמו בהילוך איטי.

יש מקום להניח שלהתנסות חוזרת ונשנית באותה מטלה יכולה להיות השפעה מצטברת שיטתית על הביטחון.  השפעה כזו אינה ניתנת לזיהוי בשאלון ידע כללי  ללא חזרות וחקירתה עשויה להאיר צד חדש בתופעת הבדקנות.

לשם בחינת האפקט של החזרתיות על תחושת הביטחון בידע יש להבחין בין שלושה אלמנטים מרכזיים המאפיינים שאלון של ידע כללי בפורמט סגור: מרכיב הידע, יסוד ההימור ועצם ההחלטה.

מרכיב הידע

הוכחת ידע דורשת הפעלה של מגוון כישורים קוגניטיביים. המחקר הקיים (Savage et al., 1999) אינו מצביע על קיומם של ליקויים קוגניטיביים כמו קשיי זכירה או שליטה במציאות (reality monitoring) אצל חולי OCD.

השוני המרכזי הוא במה שנוגע להטיות הקוגניטיביות: בעוד שהנורמאלים מאופיינים בביטחון-יתר המקושר להטיית האישוש (Koriat et al., 1980), חולי OCD סובלים מביטחון-חסר העשוי לנבוע מ"הטיית הפרכה" (disconfirmation bias , Dar et al., 2000).

במידה שהחזרתיות אכן יוצרת תהליך אקטיבי של ספק, נוכל לשער שכל חזרה תגביר את הטיית האישוש אצל הנורמלים ואת הטיית ההפרכה אצל חולי OCD.

מרכיב ההימור

שאלון ידע סגור הדורש בחירה בין שתי חלופות של נכון/לא נכון עשוי להעמיד את הנבדק במצב של אי-ידיעה המחייב הימור.

החזרתיות יכולה להשפיע על הבחירה בדרכים שונות:  סדרה של בחירות שרירותיות ובלתי תלויות, שינוי התשובות מתוך שיקול של פיזור סיכון, הינעלות על התשובה הראשונה שניתנה לשם חיסכון במאמץ.

מצב של הימור הוא אב-טיפוס של אי וודאות המקצין את הנטייה של חולה OCD לעסוק בשאלה המנקרת "ומה אם טעיתי?". החזרתיות מזמנת אפשרות לשנות את הבחירה.

נוכל לשער ששיעור ההחלפות בבחירה יהיה גבוה יחסית בקרב חולי OCD בשאלות הדורשות הימור.

מרכיב ההחלטה

אחד הקשיים הגדולים ביותר בקבלת החלטות הוא לפעמים עצם קבלת ההחלטה (Thaler, 1980 ).  עלות קבלת ההחלטה (decision making cost ) במונחים של התחבטות נפשית, חשש מחרטה או חוסר בטחון עצמי יכולה להיות גבוהה, ובמיוחד עבור חולי OCD .  מזווית ראייה זו כל חזרה מעמידה את הנבדק מחדש בפני הצורך לקבל החלטה ומוסיפה עלות חדשה על הקודמת.  אפשר לתאר מודל של עלות מצטברת לאורך החזרות באופן שתחושת חוסר הביטחון תלך ותגדל. על-פי היגיון זה, החזרתיות תתבטא אצל חולי OCD , יותר מאשר בקרב הנורמאלים, בדפוס של ירידה בתחושת הביטחון לאורך החזרות.

כנגד השערת הירידה בביטחון אפשר גם להעלות השערה הפוכה הקושרת את החזרתיות לא להטיית ההפרכה, אלא לתכונת הבדקנות של חולי OCD .  בדקנות כרונית מתבטאת בצורך כפייתי לחזור ולבדוק כל בחירה.  החזרתיות מספקת הזדמנות פז לממש "בזול" את הצורך הכפייתי לבדוק שוב ושוב, וזאת באמצעות הצדקה חיצונית המובנית בתוך המטלה. בכך עשויה החזרתיות דווקא להקל את הספק.  נצפה לכן, במקרה זה, לדפוס של עלייה בתחושת הביטחון.

שתי ההשערות מתארות אפקטים מנוגדים של החזרתיות על הביטחון בידע: אפקט מסייע ואפקט מעכב.  איור 1 מציג את ההשפעה הנפרדת של כל אפקט, כמו גם את השפעתם המשולבת.

השערות המחקר

מטרת עבודה זו היא לבחון את מנגנוני ההחלטה של חולי OCD בביצוע מטלה של מבחן ידע בפורמט סגור המבוסס על שאלות חוזרות. המחקר הקיים התמקד בביצוע של מטלת ידע ללא חזרות והראה שהנטייה השלטת בתהליך קבלת ההחלטות של חולי OCD היא של חוסר ביטחון (Dar et al., 2000). המחקר הנוכחי בא לחזק ממצאים קודמים ולהרחיבם. הוספת אלמנט החזרתיות להתנסות יכולה להאיר צדדים חדשים בתופעת ביטחון החסר של הבדקנים.

המחקר בודק את תהליך בניית הספק של קבוצת נבדקים הסובלים מ- OCD שאובחנו על-ידי מטפליהם כבדקנים, בהשוואה לקבוצת ביקורת של נבדקים נורמאלים. לנבדקים הוצגה סדרה של 40 שאלות ידע כללי, שמחציתן הוערכה במחקרים קודמים ברמת קושי גבוהה ומחציתן ברמת קושי נמוכה. הסדרה שולשה כך שכל שאלה הופיעה שלוש פעמים בסדר מקרי. הנבדקים התבקשו לענות על מאה ועשרים השאלות שהתקבלו ברצף, ולאחר כל תשובה לדרג את רמת ביטחונם בנכונות תשובתם. פרדיגמה ניסויית זו מאפשרת להתבונן בשינויים בדירוגי הביטחון בין ההופעות החוזרות של השאלות ברמות הקושי השונות.

השערות המחקר נחלקות לשתי קבוצות: השערות שמטרתן לחזק ממצאים קודמים והשערות המרחיבות את תמונת המחקר הקיימת.

השערות מחזקות

מחקרי הכיול מספקים מדדים סטנדרטיים לכימות הקשר בין ידע לביטחון. שני מדדים של היחס בין ביטחון בידע לרמת הביצוע (יתוארו בפירוט בהמשך) הם ביטחון-יתר/חסר (over/under confidence) ואומדן-יתר/חסר (over/under estimation).

השערה א: OCD בדקנים יגלו מידה פחותה של ביטחון-יתר ביחס לידע כמו גם של אומדן-יתר בהשוואה לנבדקים נורמאלים.
השערה ב: רמות ביטחון-היתר ואומדן-היתר יעמדו ביחס הפוך לחומרת האובססיה (מרכיב ה- OB בציון BOCS-Y) של חולי OCD.

השערות מרחיבות

השפעת החזרתיות על הביטחון בידע נבדקה באמצעות שני מדדים (יתוארו בפירוט בהמשך): החלפה/עקביות בתשובות לאורך החזרות ודפוס השינוי של דירוגי הביטחון לאורך החזרות.

בשל נטייתם של חולי OCD לספקנות כרונית נצפה למידה רבה של התלבטויות והחלפות בתשובות לאורך החזרות.

השערה ג: כמות ההחלפות בתשובות לאורך החזרות בקרב חולי OCD תהיה גדולה מזו שבקרב נבדקים נורמאלים.

האפקטים המנוגדים (המעכב והמסייע) של החזרתיות על הביטחון בידע עשויים להגביר שתי מגמות בקרב חולי OCD: הן מגמה של עלייה בביטחון והן מגמה של ירידה.

השערה ד: שני הדפוסים של עלייה בביטחון וירידה בביטחון לאורך החזרות יהיו שכיחים יותר בקרב חולי OCD מאשר בקרב נבדקים נורמאלים.

שיטת המחקר

נבדקים

המחקר כלל 32 נבדקים, מהם 16 בקבוצת פציינטים הסובלים מהפרעה אובססיבית קומפולסיבית והוגדרו על-ידי מטפליהם כבדקנים ו- 16 בקבוצת ביקורת שהורכבה מאוכלוסיה נורמאלית ללא תחלואה נפשית והותאמה (matched) לקבוצת המחקר מבחינת מין, גיל ושנות השכלה.

הפציינטים אותרו באמצעות מטפליהם האישיים וכן באמצעות מחלקות החרדה האמבולטוריות של בית-החולים גהה, בית-החולים הפסיכיאטרי של באר-שבע והתחנה לבריאות הנפש תלם-יואב. האבחנה התבססה על ה- IV-DSM, בהסתמך על ההיסטוריה וההערכות הקליניות שהתקבלו מהמטפלים האישיים של הפציינטים.

כלים

1. טופס נתונים אישיים: מולא בידי הנסיין וכלל פרטים אישיים ופרטים על האבחנה הקלינית, אופי הסימפטומים וחומרתם, משך הטיפול, שימוש בתרופות ועוד (נספח 1).
2. מבחן ידיעות כלליות בפורמט סגור: השאלון מבוסס על בחינה פסיכומטרית ששימשה בעבר למיון נבדקים לאוניברסיטת תל-אביב. השאלון בבחינה הפסיכומטרית כלל 100 פריטים המתייחסים למגוון רחב של תחומי ידע: היסטוריה, אמנות, גיאוגרפיה, ספרות, אוצר מלים לועזי ועברי ועוד. מבנה הפריטים הוא סגור עם שתי חלופות תשובה נתונות. במחקר הנוכחי נעשה שימוש ב- 40 פריטים בלבד: 20 מהם הוערכו במחקרים מקדימים כקשים במיוחד (ממוצע תשובות נכונות 0.57), ו- 20 הפריטים האחרים הוערכו כקלים במיוחד (ממוצע תשובות נכונות 0.9). פריטים אלה שולשו וסודרו בסדר רנדומלי, כך שבשאלון הסופי התקבלו 120 שאלות. מבנה כל הפריטים הוא זהה: לאחר הצגת השאלה ושתי חלופות התשובה מופיע סולם הנע מ- 1 עד 4 עליו. התבקש הנבדק לסמן את רמת הביטחון שלו בנכונות תשובתו (נספח 2). מפתח רמת הקושי וסדר הופעת השאלות מוצגים בנספח 3.
3. סולם סימפטומים כפייתיים של יל-בראון (Yale Brown Obsessive- Compulsive Scale: Y-BOCS).
   ה- BOCS-Y (Goodman et al., 1989) הוא כלי להערכת תמונת הסימפטומים העכשווית של פציינטים אובססיביים-קומפולסיביים. במחקר זה נעשה שימוש בחלקו השני של הכלי, המשמש להערכת חומרת הסימפטומים (נספח 4). סולם החומרה הוא בן 5 דרגות, ונע בין 0 (ללא סימפטומים) ל- 4 (חמור מאוד). 5 השאלות הראשונות מתייחסות לחומרת הסימפטומים האובססיביים, וסכום דרגות החומרה שלהם הוא הציון האובססיבי הכללי (ob). 5 שאלות נוספות מתייחסות לחומרת הסימפטומים הקומפולסיביים, וסכום דרגות חומרה אלה הוא הציון הסופי של קומפולסיביות (comp).

מדדים

1. מדד הדיוק בתשובות (C): לכל נבדק חושב מספר התשובות הנכונות ב- 120 השאלות (מעבר לשלוש החזרות). הציון נע בין 0 ל- 120.
2. מדד הביטחון המצטבר (R): לכל נבדק חושב סכום הערכות הביטחון לגבי 120 השאלות. החישוב התבסס על קידוד מחדש של ערכי סולם דירוגי הביטחון באופן הבא: 1  4; 0.67  3; 0.33  2; 0  1.
ציון הביטחון המצטבר נע בין 0 ("לגמרי לא בטוח" בכל אחת מהשאלות) לבין 120 ("בטוח לגמרי" בכל אחת מהשאלות).
3. מדד ביטחון-יתר/חסר (OC): המדד מצביע על מידת עודף או חסר הביטחון ביחס למידת הדיוק בתשובות בפועל, לפי הנוסחה:
OC = (Ř – Č)/T
כאשר:
T = מספר הזוגות של תשובות מלאות הן לשאלת הידע והן למידת הביטחון בידע
Ř = סכום הערכות הביטחון בזוגות שבהם התקבלו תשובות מלאות
Č = מספר התשובות הנכונות בזוגות שבהם התקבלו תשובות מלאות
הציון נע בין -1 (ביטחון-חסר מקסימלי) לבין +1 (ביטחון-יתר מקסימלי).
4. מדד אומדן-יתר/חסר (EC): המדד חושב על-פי ההפרש בין האומדן העצמי (E) שכל נבדק התבקש לתת לגבי מספר התשובות הנכונות מתוך 120 השאלות עליהן השיב (השאלה מופיעה בסוף שאלון הידע הכללי, נספח 2) לבין מידת הדיוק בתשובות בפועל C)).
EC = E – C
הציון נע בין -120 (אומדן-חסר מקסימלי) לבין +120 (אומדן-יתר מקסימלי).
5. מדד ההחלפות בתשובות (SHIFTS): לכל שלשה של שאלות זהות חושב מדד ההחלפות בתשובות על-פי סכום התשובות (כאשר: 1 = תשובה נכונה, 2 = תשובה שגויה). הדפוס הוגדר "עקבי" כאשר סכום התשובות בשלשה היה 3 או 6, ו"מתחלף" כאשר סכום התשובות בשלשה היה 4 או 5.
6. מדד התפתחות הביטחון בידע (DCONF): המדד מצביע על דפוס השינוי בדרגת הביטחון מחזרה לחזרה בכל שלשה של שאלות זהות:

דפוס	הגדרה
ירידה בביטחון	Conf1>=conf2>conf3 | conf1>conf2>=conf3
עליה בביטחון	Conf1<=conf2<conf3 | conf1<conf2<=conf3
אחר	כל היתר

הליך

השתתפות הפציינטים במחקר הותנתה בהסכמתם המלאה ובאישור מטפליהם האישיים. נאמר לפציינטים כי המחקר בודק סגנון חשיבה של הסובלים מ- OCD ונעזר לצורך כך בשני שאלונים. לקבוצת הביקורת נאמר כי המחקר בודק סגנון חשיבה באמצעות שאלון. הנתונים נאספו בהעברה אינדיבידואלית של השאלונים. סדר העברתם היה קבוע: החלק הראשון כלל בירור פרטים אישיים (נספח 1), לאחר מכן הועבר מבחן הידיעות הכלליות (נספח 2). אצל חולי OCD נאספו נתוני ה- BOCS-Y (נספח 3) באמצעות ראיון לאחר סיום מבחן הידע.