אי-וודאות כרונית בקרב בדקנים כפייתיים – עבודת תזה (חלק ב׳)

ממצאים

התאמת המדגמים

טבלה 1 מציגה את התאמת (matching) קבוצת המחקר וקבוצת הביקורת מבחינת מין, גיל והשכלה.

טבלה 1: נתוני מין, גיל והשכלה בקבוצות OCD וביקורת

	OCD	ביקורת
מין	(16=N)	(16=N)
זכר נקבה	8 (50%) 8 (50%)	9 (56%) 7 (44%)
גיל
ממוצע (ס"ת)	30.59 (11.80)	34.63 (12.99)
השכלה (שנות לימוד)
ממוצע (ס"ת)	12.81 (2.01)	13.06 (2.52)

מאפייני קבוצת חולי OCD מוצגים בטבלה 2.

טבלה 2: מאפייני קבוצת OCD

התפלגות(16=N ) 11 (69%) 5  (31%) 6.73 (6.18)	שנות טיפול: עד 10 מעל 11 ממוצע (סטיית תקן)
(16=N )11 (69%) 5  (31%)	שימוש בתרופות: כן לא
(16=N )2  (12.5%) 4  (25%) 10 (62.5) 23.38  (10.60)	ציוני BOCS –Y : נמוכה (0 – 10) בינונית (11 – 20) גבוהה (21 ומעלה) ממוצע (סטיית תקן)

הקשר בין ידע לביטחון בידע

ההשערות המחזקות עוסקות בקשר בין ביצוע מטלת הידע להערכת הביטחון בידע. טבלה 3 מציגה את ממוצעי דירוגי הביטחון בחזרה הראשונה (confid1), בחזרה השניה (confid2) ובחזרה השלישית (confid3) בשתי הקבוצות. ההבדלים בין הקבוצות בכל אחד מהמשתנים מובהקים
(t(confid1) = -2.75, p<.01; t(confid2) = -2.62, p<.01; t(confid3) = -3.29, p<.01)

טבלה 3: דירוגי הביטחון בשלוש החזרות בקבוצות המחקר (ממוצעים וסטיות תקן)

	OCD (16=N )	ביקורת(16=N )
ביטחון 1	2.9 (1.06)	3.05 (99.)
ביטחון 2	2.91 (1.06)	3.04 (1.01)
ביטחון 3	2.93 (1.09)	3.12 (96.)

טבלה 4 מציגה את הממוצעים וסטיות התקן של מספר התשובות הנכונות בפועל לכל נבדק (C), של האומדן העצמי (E) שכל נבדק התבקש לתת לגבי מספר התשובות הנכונות מתוך 120 השאלות עליהן השיב ושל הערכת הביטחון המצטברת (R).

טבלה 4: תשובות נכונות בפועל, אומדן תשובות נכונות והערכות בטחון מצטברות בקבוצות OCD וביקורת (ממוצעים וסטיות תקן)

ביקורת(16=N )	OCD(16=N )
85.75 (20.33)	87.25 (12.70)	תשובות נכונות בפועל(C )
85.06 (25.47)	72.81 (23.44)	אומדן תשובות נכונות(E )
82.43 (17.88)	73.62 (24.86)	הערכת בטחון מצטברת(R )

הטבלה משחזרת את דפוס הממצאים שהתגלה במחקריו של דר ועמיתיו (2000). בעוד שאין הבדל בין הקבוצות ברמת הביצוע של מטלת הידע, ניכרת בקרב חולי OCD הערכת חסר של הישגיהם בהשוואה לקבוצת הביקורת.

טבלה 5 מציגה את המדדים שהוגדרו לחישוב בטחון-היתר/חסר ואומדן- היתר/חסר בשתי הקבוצות. כמשוער (השערה א), הבדקנים גילו מידה פחותה של בטחון-יתר/חסר ושל אומדן-יתר/חסר בהשוואה לקבוצת הביקורת.

טבלה 5: בטחון יתר/חסר ואומדן-יתר/חסר בקבוצות OCD וביקורת
(ממוצעים, סטיות תקן ומבחני מובהקות)

	OCD(16=N )	ביקורת(16=N )	מבחן t	מובהקות(חד-כיוונית)
בטחון יתר/חסר(OC )	-0.11 (0.19)	-0.03 (0.14)	-1.42	לא מובהק
אומדן יתר/חסר(EC )	-14.44 (19.71)	-0.68 (18.38)	-2.04	לא מובהק

בדיקת הקשר בין רמות בטחון-היתר (OC) ואומדן-היתר (EC) לבין חומרת האובססיה (ob) בתוך קבוצת הבדקנים גילתה מתאמים שליליים (r[OC,ob] = -.29; r[EC,ob] = -.36), כמשוער (השערה ב), אך ללא מובהקות סטטיסטית.
דרך נוספת לבדוק את הקשר בין רמות בטחון-היתר ואומדן-היתר לבין רמת האובססיה היא באמצעות המשתנה של נטילת תרופות, היכול לשמש אינדיקציה לחומרת ההפרעה.

טבלה 6 מלמדת שנטילת תרופות נוטה לטשטש את מגמת ביטחון החסר (OC) ואומדן- החסר (EC) בקרב קבוצת הבדקנים, אך ההשפעה חסרת מובהקות סטטיסטית. ניסינו למקד את המבט בשאלות הקשות, העשויות להחריף את הספק, ומצאנו שההבחנה בין שאלות קשות לשאלות קלות לא שינתה את התמונה ולא תרמה לחידוד ההבדל בין נוטלי תרופות לחולים ללא תרופות.

טבלה 6: בטחון יתר/חסר ואומדן-יתר/חסר ונטילת תרופות בקבוצת OCD
(ממוצעים, סטיות תקן ומבחני מובהקות)

		OCD עם תרופות(11=N )	OCD ללא תרופות(5=N )	מבחן t	מובהקות(חד-כיוונית)
בטחון יתר/חסר(OC )	כל השאלות	– 0.9 ( 0.18 )	– 0.16 ( 0.18 )	.73	לא מובהק
	שאלות קשות	-0.03 (0.24)	-0.007 (0.10)	0.2	לא מובהק
	שאלות קלות	-0.14 (0.15)	-0.19 (0.11)	0.61	לא מובהק
אומדן יתר/חסר (EC )		– 9.91 ( 20.48 )	– 24.4 ( 15.08 )	1.4	לא מובהק

חזרתיות וביטחון בידע

אחת מדרכי ההתמודדות עם הספק המנקר "אולי טעיתי" היא להחליף את הבחירה. מדד ההחלפות (SHIFTS) מצביע על יותר החלפות בקרב חולי OCD בהשוואה לנורמלים, כמשוער (השערה ג), בקבוצת חולי OCD בוצעו החלפות ב- 15.0% מכלל השלשות של השאלות החוזרות, לעומת 10.4% בקבוצת הביקורת וההבדל מובהק סטטיסטית (χ2 = 6.29,
p < .01).

הערכת ביטחון המלווה את הבחירה יכולה לעלות מחזרה לחזרה, אם בזכות ההתמודדות האקטיבית עם הספק בדרך ההחלפה ואם בזכות ההזדמנות לבדיקה נוספת, ויכולה גם לרדת מחזרה לחזרה, אם מכוח הטיית ההפרכה ואם מכוח העלות המצטברת של קבלת ההחלטה. טבלה 7 מציגה את דפוס השינוי בהערכות הביטחון לאורך החזרות בקבוצות השונות.

טבלה 7: דפוס השינוי בהערכת הביטחון בקבוצות OCD וביקורת
(באחוזים מתוך כלל השלשות של השאלות החוזרות בכל קטגוריה)

דפוס השינוי בביטחון	OCD	ביקורת
ירידה	16.0%	8.8%
עליה	19.7%	13.4%
אחר1	64.3%	77.8%
סה"כ מס' שלשות	100% 639	100% 626

עיון בטבלה מלמד, שכמשוער (השערה ד), השכיחות היחסית של שני הדפוסים, הן הירידה בביטחון והן העלייה בביטחון, גדולה יותר בקרב חולי OCD מאשר בקבוצת הביקורת, וההבדלים מובהקים סטטיסטית (בבדיקת ההבדל בשכיחות דפוס הירידה: χ2 = 14.98, p< .01; בבדיקת ההבדל בשכיחות דפוס העליה: χ2 = 9.06, p< .01 ).

בבדיקת הקשר בין השינויים בהערכת הביטחון לבין ביצוע החלפות (SHIFTS) נמצא שגם דפוס הירידה וגם דפוס העליה שכיחים יותר כשהנבדק מחליף את תשובותיו מאשר כשהוא נשאר עקבי, וזאת בשתי הקבוצות (טבלה 8).

טבלה 8: הקשר בין שינוי בביטחון וביצוע החלפות בקבוצות OCD וביקורת
(באחוזים מתוך כלל השלשות של השאלות החוזרות בכל קטגוריה)

דפוס השינוי בבטחון		דפוס השינוי בבטחון
		יש החלפות	אין החלפות
קבוצת OCD	ירידה	27.4%	14%
	עליה	26.3%	18.6%
	אחר	46.3%	67.3%
	סה"כ מס' שלשות	100% 95	100% 542
ביקורת	ירידה	23.4%	7%
	עליה	18.8%	12.9%
	אחר	57.8%	80.1%
	סה"כ מס' שלשות	100% 64	100% 558

• 90% מהמקרים כאן הם של שוויון והשאר – קומבינציות של ירידה ועליה.

דפוסי העליה והירידה בביטחון ניכרים יותר במצבי החלפה מאשר במצבי עקביות, וזאת בשתי הקבוצות. אך רק ההבדל בירידה מובהק סטטיסטית (ההבדל בירידה בקבוצת OCD: , p < 0.110.7 χ2 =; בקבוצת הביקורת χ2 = 19.59, p < .01).

ממצאים אלה מעוררים את השאלה האם השינוי בביטחון קשור לעצם ההחלפה או גם לטיב ההחלפה, כלומר לתיקון או לקלקול התשובה בין החזרות. מאחר שכל אחת מ- 40 השאלות בשאלון חזרה שלוש פעמים היו לכל נבדק 80 אפשרויות של תיקון (40 זוגות של תיקונים בין החזרה הראשונה לשניה ו- 40 זוגות – בין החזרה השניה לשלישית). במקביל לשינוי בביצוע, בחנו את השינוי בביטחון (טבלה 9).

טבלה 9: הקשר בין טיב ההחלפה לשינוי ביטחון בקבוצות המחקר

	השינוי בביטחון	הרעה	אין שינוי	שיפור
קבוצת OCD	ירידה	29%	13%	26%
	עליה	20%	16%	26%
	אחר1	51%	71%	48%
	סה"כ מס' זוגות	100% 57	100% 1157	100% 62
ביקורת	ירידה	27%	9%	30%
	עליה	21%	12%	18%
	אחר1	52%	79%	52%
	סה"כ מס' זוגות	100% 48	100% 1171	100% 33

מטבלה 9, המראה שאין קשר ברור בין טיב ההחלפה לעצם השינוי ומטבלה 8, המראה קשר ברור בין כמות ההחלפות לשינוי בביטחון, נוכל להסיק שהשינוי בביטחון קשור בעיקר לעצם ההחלפה ולא לטיב ההחלפה.

שאלה נוספת היא כיצד מושפע דפוס השינוי מרמת הקושי של שאלות הידע, היכולה לשמש אינדיקציה לרמת הספק של הנבדק. מאחר ששאלות קשות מעוררות ספק גדול יותר מאשר שאלות קלות נצפה שהשפעתן על הביטחון בידע תהיה גדולה מזו של השאלות הקלות טבלה 10 מציגה את דפוסי השינוי בביטחון בשאלות קשות וקלות בקרב קבוצת OCD ובקרב הנורמלים.

טבלה 10: דפוס השינוי בביטחון בשאלות קשות וקלות בקבוצות OCD וביקורת
(באחוזים מתוך כלל השלשות של השאלות החוזרות בכל קטגוריה)

	דפוס השינוי בביטחון	שאלות קשות	שאלות קלות
קבוצת OCD	ירידה	20.0%	11.9%
	עליה	21.3%	18.2%
	אחר1	58.8%	69.9%
	סה"כ מס' שלשות	100% 320	100% 319
ביקורת	ירידה	10.8%	6.7%
	עליה	16.2%	10.6%
	אחר1	72.9%	82.7%
	סה"כ מס' שלשות	100% 314	100% 312

• 90% מהמקרים כאן הם של שוויון והשאר – קומבינציות של ירידה ועליה.

הטבלה מלמדת שהשינוי בדירוגי הביטחון מחזרה לחזרה גדול יותר בשאלות קשות מאשר בשאלות קלות הן בקרב חולי OCD והן בקרב הנורמלים. אך השפעה מובהקת נמצאה רק לגבי הירידה בביטחון בקרב חולי OCD. השכיחות היחסית של ירידה בביטחון בשאלות קשות כמעט כפולה אצלם מזו שבשאלות הקלות וההבדל מובהק סטטיסטית (ההבדל בירידה בקבוצת OCD: , p < 0.17.79( χ2 =. כלומר, האפקט המעכב של החזרתיות בקרב חולי OCD חזק יותר בשאלות קשות.

דיון

באופן כללי, אפשר לקבוע שתוצאות מחקר זה תומכות הן בהשערות המחזקות ממצאים קודמים והן בהשערות המרחיבות את המחקר הקיים.

ההשערות המחזקות

כמו מחקרים קודמים גם מחקר זה מצא כי הערכת הביטחון בידע יחסית לביצוע נמוכה יותר בקרב חולי OCD בדקנים מאשר באוכלוסיה הנורמלית. אחת הנטיות הבולטות של חולי OCD בדקנים היא הספקנות הכרונית. ההשערה הראשונה בדקה את קיומה של נטייה זו בקרב בדקנים בקונטקסט של מטלת ידע הדורשת מהנבדק לבחור את התשובה הנכונה מתוך שתי אפשרויות נתונות. המעבר מתחומי הבדקנות הכרונית ("האם סגרתי את הדלת?", "האם לקחתי את הפלאפון?", "האם כיביתי את הגז?") לתחום הנייטרלי של ידע כללי אינו אוטומטי ואין זה מובן מאליו שנטיית הספק תתעורר אצל חולי OCD גם בהקשר זה. הממצאים הראו שהספק הוא אכן מאפיין כללי של קבוצת הבדקנים. רמות הביטחון בידע בקבוצת חולי OCD נמוכות מאלה שבקרב הנורמלים הן בהצגה הראשונה של השאלות והן בכל אחת משתי החזרות. כמו מחקרים אחרים (Brown et al., 1994; Foa et al., 1997; MacDonald et al., 1997) גם מחקר זה מצא שתופעת הספק המאפיינת את חולי OCD אינה קשורה בזיכרון או בדפיציט קוגניטיבי אחר, שכן הפער בין הקבוצות לא היה בביצוע אלא אך ורק ברמת הביטחון בידע.

הבדיקה החוזרת של ממצאי דר ועמיתיו (2000) במסגרת ההשערה הראשונה מחזקת את מסקנתם שחולי OCD בדקנים מאופיינים בביטחון חסר ובאומדן-חסר בהערכת הידע שלהם. הבדקנים גילו מידה רבה יותר של ביטחון-חסר (ל.מ.) ושל אומדן-חסר (מובהק) בהשוואה לקבוצת הביקורת. ביטחון-החסר בידע המאפיין חולי OCD מוצג בספרות המחקרית כניגודו של ביטחון-היתר בידע המאפיין את הנורמלים. בעוד שתופעת ביטחון-היתר של הנורמלים נקשרה להטיית האישוש, הרי שתופעת ביטחון-החסר של חולי OCD נקשרה, כמו בראי הפוך, ל"הטיית ההפרכה". יש לציין כי במחקר הנוכחי, בהבדל ממחקרים קודמים, לא קיבלנו עדות לקיומם של בטחון-יתר או אומדן-יתר בקרב הנורמלים. אכן, המינוחים "ביטחון-יתר/חסר" ו"אומדן יתר/חסר" לא שימשו אותנו במשמעותם המילולית, השתמשנו בהם רק כאינדקס לרמת הביטחון יחסית לביצוע לצורך השוואה בין הקבוצות, כנדרש מניסוח ההשערות.

אף כי לא התמקדנו בהטיית ביטחון-היתר בקרב הנורמלים, אפשר להציע כמה הסברים להיעדר הממצאים בדבר קיום ההטיה: א) במחקרים אחרים נמדד הביטחון בידע על סולם הערכה רציף, במחקר הנוכחי נמדד הביטחון באמצעות סולם של ארבע דרגות. ייתכן שהשוני בסקלות השפיע על התוצאות. אכן, בבדיקת השאלונים שמולאו בידי הנבדקים נמצא כי היו ביניהם כאלה שלא הסתפקו בסקלה הנתונה והוסיפו בכתב ידם דרגות ביניים. ב) באופן כללי, אין הסכמה בין החוקרים שביטחון-היתר שהתגלה במחקרים קודמים מבטא הטיה קוגניטיבית ולא ארטיפקט של תהליך המדידה (Griffin & Tversky, 1992). המחקר שלנו מראה דווקא שהנורמלים מתאפיינים בהערכה ריאלית לגמרי של הישגיהם.
גם ההשערה השנייה, לפיה ביטחון-היתר ואומדן-היתר עומדים ביחס הפוך לחומרת האובססיה זכתה לתמיכה מסוימת. הממצאים עלו בקנה אחד עם כיוון ההשערה, אך ללא מובהקות סטטיסטית.

השערות מרחיבות

חולי OCD בדקנים משלבים שתי נטיות בולטות: ספקנות כרונית וצורך כפייתי בבדיקות חוזרות ונשנות. שאלון ידע כללי, המכיל מגוון שאלות רחב, ללא חזרות בפורמט תשובה סגור בודק רק את יסוד הספקנות ומחמיץ את נטיית הבדקנות. השימוש שלנו בשאלות חוזרות איפשר את בחינת תהליך הספק של חולי OCD בדקנים משני הכיוונים גם יחד.

כפי שציפינו בהשערה ג, נטייתם של חולי OCD לספקנות כרונית אכן התבטאה במידה רבה יותר של התלבטויות והחלפות בתשובות לאורך החזרות בהשוואה לנורמלים. אפשר להסביר את הנטייה המוגברת של הבדקנים להחלפת תשובות הן כביטוי להתלבטותם היתרה ("אולי האפשרות שנדחתה היא הנכונה") והן כאסטרטגיה להתמודדות עם הספק (שינוי הבחירה כדרך לטיפול בבעיה). בין אם הם יותר מתלבטים ובין אם הם יותר נזקקים להפעלת אסטרטגיית התמודדות, בכל מקרה מועדים הבדקנים להחלפות יותר מאשר הנורמלים.

החידוש המיוחד במחקר זה נוגע לאפקט הכפול של החזרתיות על רמת הביטחון בידע. כפי שציפינו בהשערה ד, ניכרות אצל חולי OCD יותר מאשר אצל נורמלים שתי מגמות מנוגדות של שינוי בביטחון לאורך החזרות: מגמה של ירידה ומגמה של עליה. את מגמת הירידה בביטחון קשרנו באפקט מעכב של החזרתיות. על-פי הסבר זה כל הופעה חוזרת של שאלה מעוררת את הספק הקודם ומוסיפה עליו. הסבר זה הופיע בתשובות חופשיות שנתנו נבדקים לשאלה הפתוחה: "תאר במילים שלך באיזה אופן השפיעה החזרה על השאלות על מידת בטחונך בתשובות שבחרת."
נבדק 31 (מקבוצת חולי OCD): כל מחשבה נוספת גרמה לירידה בביטחון לגבי תשובות שלא ידעתי בוודאות של 100%.
נבדק 14 (מקבוצת חולי OCD) – לגבי שאלות מעוררות ספק: בשאלות שבהן שיערתי שהתשובה נכונה, על סמך ניחוש, רמת הביטחון שלי ירדה מפעם לפעם.

אך לעומת זאת: בשאלות שבהן הייתי בטוחה בנכונות התשובה הבטחון שלי נשאר אותו דבר.
יש לציין שהסבר דומה לירידה בביטחון במקרה של ספק התחלתי התקבל גם בקבוצת הנורמלים (נבדק 22): בשאלות בהן לא ידעתי בבירור את התשובה, החזרה על השאלה ערערה מעט את בטחוני, בדומה למורה ששואל תלמיד בקיא בחומר את אותה השאלה פעמיים. בכל אופן ניסיתי להפגין עקביות בתשובותי. כלומר: גם אם התשובה אינה נכונה בפועל, התפיסה שלי, כל עוד לא נחשפה התשובה הנכונה, אחידה. בשאלות בהן ידעתי את התשובות בבירור, לא היה שינוי במידת הביטחון שלי – מה גם שהחזרה על השאלה, יצרה חיזוק והקנתה תחושה כי עיקר החשיבה רוכזה כבר בפתרון השאלה הראשונה מאותו סוג, וכעת נותר רק להשתמש בזיכרון על מנת לענות שוב.

ניתוח תשובה זו מצביע על גורמים נוספים העשויים להתערב בתהליך הספק. האנלוגיה למורה ותלמיד קושרת את תהליך הספק בחרדת סופר-אגו או פחד מכישלון. והנסיון להפגין עקביות בתשובות מבטא את גורם הרציה החברתית. באשר לשאלות הבטוחות – אנו מקבלים כאן עדות ברורה ל"הינעלות" בשלב הראשון של תהליך הבחירה ולהטיית האישוש בשלב השני.

מגמת העלייה בביטחון נקשרה באפקט המסייע של החזרתיות. על-פי הסבר זה, החזרתיות מספקת הזדמנות והצדקה למימוש נטיית הבדקנות ובכך מקלה את חוויית הספק. כנגד זאת, בשאלון ידע ללא חזרות נשללת מהבדקן האפשרות לספק את הצורך הכפייתי שלו בבדיקה חוזרת ואין לו דרך לשכך את הספק. ראוי לציין שהסבר זה שייך לתחום הקליני של הפרעת האובססיביות קומפולסיביות. הסבר נוסף למגמת העלייה בביטחון, קרוב יותר לתחום הקוגניטיבי, הוא שבתחום בדיקת הידע פועלת לעיתים גם בקרב חולי OCD הטיית האישוש.

ולבסוף, גם השיקול של פיזור הסיכון הופיע בהסברים שסיפקו כמה נבדקים לעלייה בביטחון במהלך מילוי שאלון ידע עם חזרות:
נבדק 40 (קבוצת הנורמלים): הביטחון נוצר כאשר בעצם היו שתי בחירות אז באחת בחרתי א' ובשניה ב' כך שלפחות אחת חייבת להיות נכונה. הביטחון הוא שלפחות אחת היא הנכונה.
נבדק 27 (קבוצת הנורמלים): במספר מצומצם של שאלות בהן לא הייתי בטוח בתשובה הנכונה התפתיתי לציין תשובה שניה.

מגבלות וביקורת

עבודה זו בחנה את השפעת החזרתיות בשאלון ידע על תהליך הספק בקרב חולי OCD. כמחקר ראשוני, מטבע הדברים, שאלות רבות נותרו פתוחות. על-מנת להעריך כראוי את הממצאים ולסמן כיווני מחקר עתידיים יש לציין מספר מגבלות של המחקר הנוכחי. דיוננו הראה שהשפעת החזרתיות אינה פשוטה וחד-כיוונית אלא מורכבת ורבת-פנים. בניתוח הממצאים עמדנו על קיומם של שני אפקטים מנוגדים לחזרתיות: אפקט מעכב ואפקט מסייע. מערך המחקר לא איפשר את בחינת התנאים האופייניים לפעולת כל אפקט בנפרד. אפשר לחשוב על כמה דרכים לשכלול המחקר.

חזרתיות ובדקנות – בפירוש הממצאים קשרנו את האפקט המסייע של החזרתיות בנטיית הבדקנות. כדי לבסס פירוש זה אפשר להשוות את השפעת החזרתיות בקרב חולי OCD בדקנים להשפעתה על חולי OCD שאינם בדקנים.
חזרתיות וחרדה – במחקר זה לא נבדקה כלל השפעת החרדה על תהליכי הספק של חולי OCD בדקנים בסיטואציה של חזרתיות. במחקר משלים ניתן לבודד את השפעת החרדה באמצעות קבוצת ביקורת של נבדקים חרדתיים שאינם חולי OCD או באמצעות שאלוני חרדה שיועברו לכל הנבדקים.

השפעת תרופות – המחקר הצביע על השפעה אפשרית מטשטשת של נטילת תרופות על עוצמת תהליך הספק. ייתכן שההבדלים בין חולי OCD לבין הנורמלים היו מובהקים יותר אלמלי השיעור הגבוה של נוטלי התרופות במדגם.

חולי OCD וסגנון אישיות OCD – מחקר זה התמקד באוכלוסיה של חולי OCD בדקנים. המושגים התיאורטיים שעליהם התבססנו נלקחו ממחקרים שהתמקדו באוכלוסיה נורמלית או בנבדקים בעלי סגנון אישיות כפייתי. המעבר מהפרעת אישיות או סגנון אישיות לתחום של מחלות נפש מצריך קבוצת ניסוי נוספת של נבדקים בעלי קווים של OCD שאינם מוגדרים כחולים.

מדדים אובייקטיביים של חוויית הספק – מחקר זה בדק את חוויית הספק באמצעות מדדים סובייקטיביים בלבד. לביסוס הממצאים ניתן להשתמש בעתיד גם במדדים אובייקטיביים כמו: זמן התגובה, MRI, הזעה, תנועות עיניים ועוד.

מספר החזרות – בניסוי הנוכחי נחשפו כל הנבדקים למספר חזרות זהה (שלוש חזרות). בעתיד ניתן לעשות מניפולציה של מספר החזרות. מניפולציה כזאת עשויה לסייע בקביעת העוצמה היחסית של האפקט המסייע או המעכב לאורך תהליך הספק.

סיכום מחקר OCD

תרומתו העיקרית של המחקר מתבטאת בהבנת הגורמים המסבירים את הקשר של הבדקנות והחזרתיות לתהליך הספק. המחקר מלמד שהשפעת החזרתיות איננה פשוטה וחד-כיוונית.

הצבענו על אפשרות קיומם של שני אפקטים מנוגדים של החזרתיות על הביטחון בידע: אפקט מסייע ואפקט מעכב. שני האפקטים התגלו גם בקרב הנורמלים, אך בקרב חולי OCD בדקנים הייתה עוצמתם גדולה יותר. זהו מחקר ראשוני ומתבקש מחקר שיטתי על ההשפעה הנפרדת של כל אפקט.

ביבליוגרפיה

רשימת מקורות לעבודת מחקר בנושא OCD

• Beck, A.T. & Freeman, A. (1990). Cognitive Therapy of Personality Disorders. NY: The Guilford Press.
• Brown, H.D., Kosslyn, S.N., Breitler, H.C., Baer, L. & Jenike, M.A. (1994). Can Patients with obsessive-compulsive disorder discriminate between percepts and mental images? A signal detection analysis.
• Journal of Abnormal Psychology, 103, 445-454.
• Dar, R. (1991). Obsessive-compulsive disorder: An update. International Review of Psychiatry, 1, 235-241.
• Dar, R., Rish, S., Hermesh, H., Taub, M. & Fux, M. (2000). Realism of confidence in obsessive-compulsive checkers.
• Journal of Abnormal Psychology, 109(4), 673-678.
  DSM-IV (Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorder, 4th ed.) Washington, District Court: American Psychiatric Association.
• Foa, E.B., Amir, N., Geshuny, B. & Molnar, C. (1997). Implicit and explicit memoty in obsessive-compulsive disorder. Journal of Anxiety Disorder, 11, 119-129.
• Goodman, W.K., Price, L., Rasnussen, S.A., Masure, C., Fleischmann, R.L., Hill, C.L., Heninger, G.R. & Charney, D.S. (1989).
• The Yale-Brown Obsessive-Compulsive Scale: I. Development, Use and Reliability. II. Validity. Archives of General Psychiatry, 46, 1006-1016.
• Griffin, D. & Tversky, A. (1992). The weighing of evidence and the determinants of confidence. Cognitive Psychology, 24, 411-435.
• Klayman, J. & Ha, Y.W. (1987). Confirmation, Disconfirmation and information in hypothesis-testing. Psychological Review, 94, 211-228.
• Koriat, A., Lichtenstein, S. & Fischoff, B. (1980). Reasons for confidence. Journal of Experimental Psychology: Human Learning and Memory, 6, 107-118.
• Lichtenstein, S., Fischoff, B. & Phillips, L.D. (1982). Calibration of probabilities: The state of the art to 1980. In D.
• Kahneman, P. Slovic & A. Tversky (Eds.). Judgment Under Uncertainty: Heuristics and Biases. Cambridge, England: Cambridge University Press. 306-334.
• MacDonald, P.A., Anthony, M.M., MacLeod, C.M. & Richter, M.A. (1997). Memory and confidence in memory judgments among individuals with obsessive-compulsive disorder and non-clinical controls. Behavior Research and Therapy, 35, 497-505.
• Rachman, S. & Hodgson, R.L. (1980). Obsessions and Compulsions. Englewood Cliffs, NJ: Prentice Hall.
  Reed, G.F. (1985). Obsessional Experience and Compulsive Behavior: A Cognitive-Structural Approach. Orlando: Academic Press.
• Savage, C.R. Baer, L., Keuthen, N.J. Brown, H.D., Rauch, S.L. & Jenike, M. A. (1999). Organizational strategies mediate nonverbal memory impairment in obsessive-compulsive disorder. Biological Psychiatry, 45, 905-916.
• Shapiro, D. (1965). Neurotic Styles. NY: Basic Books.
• Shapiro, D. (1981). Autonomy and Rigid Character. NY: Basic Books.
• Swann, W.B. & Read, S.J. (1981). Self verification prices: How we sustain our self conceptions. Journal of Experimental Social Psychology, 17, 351-370.
• Tahler, R. (1980). Toward a positive theoty of consumer choice. Journal of Economic Behavior and Organization, 1, 39-60.
• Trope, Y. & Bassok, M. (1982). Confirmatory and diagnosing strategies in social information gathering. Journal of Personality and Social Psychology, 43, 22-34.