גמילה מהתמכרויות

גמילה מעישון ומהתמכרויות אחרות

איך זה שאנחנו מצליחים להמשיך לעשן ?

בתאילנד, על גבן של חפיסות מרלבורו, מצולם חזה פתוח, לאחר ניתוח ריאות, עם ריאה שחורה מסרטן.
המכירות של מרלבורו נסקו לגבהים חדשים.
כיצד זה ייתכן?
התשובה נחלקת לשתיים.

ראשית, אנחנו ממשיכים לעשן, חרף הסכנות המפחידות את כולנו, כי אנו מפעילים תהליך של דיסוציאציה. דיסוציאציה היא נתק בין מה שאנו יודעים לבין הסיגריה והסיפוק מעישונה. ככל שאנו מאוימים יותר הנתק שאנו מפעילים מתגבר. זו הסיבה שהצילום המפחיד של ריאה חולה מגביר את הנתק ומעלה, כתוצאה מכך, את הרווחים של מרלבורו.

שנית, אנחנו לא מאמינים ולא באמת מצליחים לדמיין את עצמנו לא מעשנים: משוחררים מהתמכרות, בריאים, עם נשימה צלולה ורעננה, מדיפים ריח טוב, לא מרתיעים את ילדינו או את בני הזוג שלנו, מסוגלים לתקשר עם אחרים בלי להזדקק למסך עשן או לאחוות המעשנים הידועה, בטוחים בעצמנו, שומרים על ריכוז וערנות, חוסכים מאות שקלים בחודש כדי להשקיע במה שבאמת חשוב לנו, מסוגלים לשלוט בהרגלי האכילה שלנו ללא ניקוטין ומסוגלים להתחיל את היום ולהירדם בסופו באופן טבעי.

השילוב של טכניקות הדמיה, חיפוש וגילוי חלופות ברגעים הקשים של היום, מיקוד והעצמה של "אני לא מעשן", נותן מענה לשני המכשולים בדרך לגמילה מעישון.
בסיום הטיפול לא ניתן עוד לנתק את הסיגריה מהשלכותיה: ריח רע, מחלות נשימתיות, החלשת המערכת החיסונית ובכך הגברת פגיעותינו לאין ספור מחלות, הזדקנות העור, פגיעה בפוריות ובהיריון, הרחקת ילדינו ולעיתים בני זוג, כספים שעולים בעשן ועוד ועוד …
כמו כן, בתהליך הטיפול מתחזק מאוד הדימוי הפנימי של "אני חופשי מעישון" והופך לאפשרות אמיתית.

תהליך הגמילה משלב טכניקות של טיפול קוגניטיבי – התנהגותי (CBT) ואימון בדפוסים חלופיים לשיכוך הדחף לעשן: כשמשעמם, כשמלחיץ, כשמעצבן, עם הקפה, עם החבר'ה, בשירותים, בתור המייגע, בעת נהיגה, כשמתחילים את היום, באמצע היום או בסיומו…

הטיפול כולל פגישת אבחון מפורטת מאוד של הרגלי העישון: מתי החל ולמה, הפחדים, העכבות, הצרכים להם נותן העישון מענה, השלכות העישון, זיכרונות הקשורים בו ועוד.

בפגישה השנייה, בתהליך המשלב דמיון מודרך ו-EMDR אנו מחזקים אסוציאציות ודימויים מעצימים ומחלישים דיסוציאציות, דימויים מעכבים ותסמיני גמילה.

בשתי הפגישות הנוספות אנו מחזקים את התהליך, לומדים מהשטח וממשיכים לחפש חלופות.
כעבור שלושה חודשים מתקיימת פגישת מעקב על מנת לוודא את הצלחת תהליך הגמילה.

התמכרויות והרגלים כפייתיים אחרים

אותם עקרונות מתקיימים גם בהתמכרויות ובהרגלים כפייתיים אחרים כמו: אכילה מופרזת, כסיסת ציפורניים, תלישת שיער (טריכוטילומניה) ועוד.
גם באילו מופעלת דיסוציאציה בין ההרגל והסיפוק מקיומו לבין השלכותיו המזיקות וגם באילו הדימוי של "אני משוחרר מכפייתיות" אינו חזק דיו.
הטיפול מסייע הן בהקלת תסמיני גמילה, בחיזוק, בהעצמה ובמיקוד הכוחות והן בהקניית הרגלים חלופיים רצויים.

מעשנים לשעבר כותבים לי

• הפסקתי לעשן לפני שלוש שנים. אני זוכרת את שבירת ההרגלים שהקדימה את ההפסקה, זה היה מצוין.
  גם ההפסקה עצמה, שהגיעה בהפתעה אחרי 24 שעות ללא עישון, הייתה מצוינת. המפגשים עצמם היו לי מאוד מעניינים. אחרי שלושה שבועות ניסיתי לחזור לעשן והפסקתי באמצע כי ראיתי שחור. ממש הרגשתי את הגועל והבחילה. הפה שלי נפער לחור שחור, העיניים נעצמו ולא יכולתי להמשיך.
  אחרי שנה שוב ניסיתי לחזור לעשן, אני כבר לא זוכרת למה. חשבתי שאחרי שנה סיגריה אחת לא תזיק, ושבכלל הדברים בשליטה. טעיתי.
  היום אני לא מעשנת. אני מוצאת שהשיטה עזרה לי כי לא היה צורך להפעיל כוח רצון, השינוי התפיסתי הפך את הגמילה מעישון לקלה.
• עישנתי 17 שנה, מגיל 16, שתי חפיסות מרלבורו אדום ליום. גם אני, כמו בתי, גדלתי להורים מעשנים כבדים, אולי בגלל זה סבלתי מברונכיט כל ילדותי. הרגשתי שאני חייבת להיגמל בשבילי ובשביל הבת הקטנה שלי. הגעתי אחרי 24 שעות בלי סיגריות, חצי מתה, מיואשת וחולה. לא האמנתי שאוכל להיגמל. הטיפול נראה מוזר ולא חשבתי שיעזור, אבל חשבתי שאם אני כבר פה, אז שיהיה.
  להפתעתי התעוררתי בבוקר כאילו לא עישנתי אף פעם. זה היה פשוט וקל, הרבה יותר ממה שחשבתי.
  בימים הבאים נעלמו בהדרגה השיעול, הצרידות, הסחרחורות והעייפות שתמיד היו חלק מהחיים שלי. חשבתי שלא אוכל להתרכז בעבודה ולהרגיש בנוח (בעבודה שלי כולם גברים מעשנים) אבל אני בסדר ואפילו יש כאלה שגם רוצים לנסות להיגמל.
• התחלתי לעשן בגיל 15. לא תיארתי לעצמי ש"העישון החברתי שלי" יהפוך להיות חלק ממני למשך 17 שנה.
  במהלך אותן 17 שנה מעולם לא ניסיתי להפסיק לעשן: לא באמת רציתי ובעיקר, לא ממש חשבתי שאני יכולה.
  גם כשהתחלתי בטיפולי פוריות, עדיין לא היה ברור לי שאני רוצה להפסיק. האפשרות הזו, לשנות את החיים שלי מקצה לקצה, עלתה במהלך פגישה "רגילה" אצל תמר. גם כשהעליתי אותה – לא חשבתי שזה אפשרי. לא מבחינתי.אבל כששמעתי מה נדרש ממני, ובפרט כשהבנתי אילו שלבים אני עתידה לעבור – החלטתי שאני מנסה;
  24 שעות ללא עישון, יממה. זה כל מה שהתחייבתי לו בשלב הראשון ולמען האמת, זה היה ה"מחיר" המקסימלי שהייתי מוכנה לשלם. 24 השעות בין 27 לספטמבר ל – 28 בספטמבר בשעה 16:00, עד לפגישה עם תמר. זה כלום וזה הכל – בעת ובעונה אחת.
  בסופו של דבר, תהליך הפסקת העישון היה פשוט. ממש פשוט. הרבה יותר מורכב יהיה להסביר כמה פשוט. כבר 9 חודשים בלי סיגריות; ריח נעים בידיים, חשבון בנק מעט יותר מאוזן, תחושה ממושכת של הישג והריון נפלא ומאושר. הרצון לעשן אינו קיים כמעט כלל – אולי כאפשרות רחוקה, כמעט הזויה, מבחינתי, שמגיחה בעיקר בחלומות או תוך כדי ישיבה עם חברות מעשנות בבתי קפה…
• עישנתי שנים. לפני כמה שנים נכנסתי לקטע של בריאות: יוגה, תזונה, הליכות. העישון לא ממש הסתדר עם זה.
  הפגישות היו מעניינות ומעוררות מחשבה. מה שקרה זה שלא יכולתי לעשן יותר כי בכל פעם שניסיתי לעשן נזכרתי בסבא שלי בטיפולים בבית חולים ונכנסתי לחרדה. מצד שני, החבר שלי המשיך לעשן והתחלנו להתרחק. תמיד עישנו ושתינו ביחד. בסופו של דבר החלטתי להיפרד ממנו כי סגנון החיים שלנו הפסיק להתאים. רק אז הצלחתי באמת להפסיק לעשן.
  הכי הפתיע אותי שלא עליתי במשקל, כי הייתי בטוחה שאשמין. אבל אני מרגישה שיש לי דווקא שליטה טובה יותר בהרגלי האכילה שלי.

מצחיק – אבל זו האמת

קשר זוגי נמוג בעשן.